סקירה מאקרו עולמית-יומית של אמירכהנוביץ’, כלכלן ראשי בכלל פיננסים: התשואות על אג"ח ממשלתיות בארה"ב יורדות היום (מחיר עולה) למרות הורדת הדירוג של ארה"ב ביום שבת, כשציפיות המשקיעים לדחיית מועד העלאת הריבית בארה"ב מעפיל על החששות שעלו מעט לגבי יכולת החזר החוב. בישראל יורדות הציפיות האינפלציוניות, על רקע ירידות הציפיות האינפלציוניות בעולם ועל רקע המחאה החברתית (ראו הרחבה). מי שמזנק היום הן הבורסות והאג"ח של ספרד ואיטליה (ראו הרחבה). ברקע ממשיכות הביקורות בעולם על החלטת הפחתת הדירוג של ארה"ב ע"י S&P (ראו הרחבה). בורסות העולם יורדות ברובן ועדיין מנסות לתמחר את משמעות החדשות המרעישות...
הנכס "חסר סיכון" היחיד היום בעולם הוא זהב
האם כעת, לאחר הפחתת דירוג האשראי המושלם של ארה"ב, יאלצו הפקולטות לכלכלה לשנות את ההגדרה של נכס חסר סיכון, האם מעתה נכס פיננסי חסר סיכון זה רק זהב? הזהב מזנק הבוקר ב-3.7% ומתחילת יולי טס ב-15.3%. האם למי שיש לב זהב זו ההזדמנות למכור? רק אם מציעים לו בתמורה שן מזהב... ברקע לעליית מחיר הזהב עולות בחזרה גם הציפיות האינפלציוניות בארה"ב, אבל בישראל לא:
בינתיים המחאה החברתית מורידה את ציפיות האינפלציה
למפגינים נגד יוקר המחייה עדיין לא ברור אם המחאה שלהם תצליח, אבל לפי הציפיות האינפלציוניות בשוק האג"ח יש לכך סיכוי לא קטן. ציפיות האינפלציה המגולמות לשנה נפלו הבוקר לרמה של 2.2%, לאחר שעד לפני זמן לא רק עמדו על 3% ואף מעבר. הירידה בציפיות האינפלציה בישראל הביאה גם לירידה בציפיות (המגולמות בשוק המק"מים) לגבי מועד העלאת הריבית הבאה של בנק ישראל ולמעשה זה מאותת כעת כי אפשר לשכוח מהעלאה נוספת השנה. האם החברות במשק ומשכירי הדירות באמת יפחדו לעלות מחירים, כנראה שכן אבל בטח שלא ימנעו לגמרי. לכן להערכתנו המדדים בפועל כן יאלצו את בנק ישראל לעלות ריבית פעם נוספת לפני סוף השנה. בארה"ב, שם גם ירדו לאחרונה ציפיות האינפלציה, חוזרות הבוקר הציפיות לעלות, זאת למרות המשך ירידת מחיר הנפט ובהמתנה להחלטת ריבית הפד מחר, שהמשקיעים מעריכים כי הוא עשוי לאותת על הרחבות מוניטריות נוספות.
איך סוכנות הדרוג החשובה בעולם עושה חישוב כ"כ דפוק?
לפי החישוב של S&P החוב נטו של ארה"ב מהתמ"ג יגיע בשנת 2021 ל-93%, אלא שהחישוב לא היה נכון, הם פספסו 2 טריליון דולר (תכף נסביר ממה נבעה הטעות) והחוב צפוי להגיע רק ל-85% מהתמ"ג (גם גבוה). אגב, שימו לב שמדובר בחוב נטו, שהוא החוב בניכוי האג"ח שהמדינה מחזיקה בעצמה (למשל כפנסיה לעובדי ציבור). אז מה הטעות של S&P? S&P במקום לקחת את התרחיש המרכזי לגידול בהוצאות, שמבוסס על המשך גידול הוצאות בקצב האינפלציה בשנים הבאות, השתמשו בתרחיש אלטרנטיבי (אחד מרבים) שבו ההוצאות יגדלו בקצב הצמיחה הממוצע, והופ הינה נעלמו שני טריליון דולר. זה מוזר כי אנליסטים צריכים להכיר את הנושא של ריבוי תרחישים אלטרנטיביים לגידול בהוצאות. חלק דווקא מאשימים את תכנון התקציב האמריקאי שהוא באמת מבולבל ושופע בתחזיות שונות להוצאות ולא פלא שהאנליסטים של S&P התבלבלו. כידוע, למרות הטעות S&P השאירה את הדירוג הנמוך כשהיא מסבירה שהסיבה העיקרית להפחתה הוא אי ההסכמה הפוליטית בנוגע לקיצוצים. לדעתי S&P מתחמקת ויש לתת לאנליסט שעשה את הטעות קנס בגובה הטעות שעשה (רק ככה ילמד לקח).
האקונומיסט: S&P לא הורידה את דירוג החוב שלנו אלא את דרוג המערכת הפוליטית.
"S&P גזרה על עצמה גזר דין מוות"
S&P לא מפסיקה לספוג חבטות מאז פרסמה את הורדת הדירוג לארה"ב. כבר 200 שנה שהפוליטיקה האמריקאית פלורליסטית, יש בה קבוצות שונות שמושכות לכל כיוון ולבסוף מסכימים על החלטה אחראית ומאוזנת. השיטה הזאת תמיד הייתה והיא עובדת טוב. למה S&P ציפו? שיהיה רק קול אחד? מאיפה הם הגיעו להחלטה שהויכוח הפוליטי הוא סיבה להוריד את דירוג החוב? מאיפה הם החליטו שהויכוח הפוליטי כעת הוא אינדיקטור לויכוח פוליטי שיהיה גם בעוד 10 שנים כשהחוב יהיה גבוה יותר וידרשו קיצוצים? פרשנים כלכליים טוענים כעת שכבוד הסוכנות קטן, שהם שפכו בנזין על שוק בוער שהם לקחו את נקודת המבט הקיצונית ושהם ממשיכים להרוס את עצמם.
"תמיד שנאתי את אלה שקיבלו 95 או AA+ ואח"כ בכו שהלך להם גרוע" (מורן ממן)
מה הסיכוי שכעת גם מודיס’ ופיץ’ יורידו לארה"ב דירוג?
דיווחים מספרים שהאנליסטים של סוכנות הדירוג פיץ’ "נשארו שבת" במשרדים ועברו שוב ושוב על הנתונים מארה"ב. יש אפילו סיפור על אנליסט אחד שאכל גיר כדי לקבל גימלים ואנליסט אחר שבדה סיפור שסבתא שלו נפטרה כדי לקבל אפטר. בכל מקרה, הסוכנות הודיעה כי זה אפילו יכול לקחת חודש עד שתחליט מה לעשות. אומנם בשבוע שעבר, ביום שלישי, הפחיתה מודיס’ את תחזית הדירוג של ארה"ב אך בינתיים הם מדגישים שהדירוג נשאר "AAA". מהדו"חות המוקדמים של פיץ’ אנחנו למדים שהם פחות מוטרדים מהמצב הפוליטי בארה"ב (בשונה מ-S&P) אלא בעיקר מהצמיחה המאטה שבאה לידי ביטוי בסנטימנט הצרכנים השלילי או מירידות בשוק ההון ומתוכנית הקיצוצים של הממשל, שתאט את הכלכלה. האם הסיכון להפחתת הדירוג יביא את וושינגטון לחשוב מחדש על הקיצוצים שביצעה? האם ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות, בעקבות עליית החששות, תוריד מנטל החוב על התקציב האמריקאי? כלומר, האם דווקא הורדת הדירוג של S&P מורידה מהסיכוי להפחתת דירוג ע"י הסוכנויות האחרות? כנראה שכן, אך לא בטוח שהן יספיקו כדי למנוע לבסוף הורדת הדירוג לפחות ע"י סוכנות אחת נוספת. בין לבין, סוכנות הדירוג S&P, לא מספיק שהכניסה לארה"ב סכין ביום שבת היא גם סובבה אותו כשהוסיפה לו תחזית שלילית, מה שמצביע על סבירות של 33% להורדת דירוג נוספת בשנתיים הקרובות.
הלוואי שהייתי משקיע ביום חמישי בספרד
מי האמין ביום חמישי שההשקעה הטובה ביותר בעולם תהיה בספרד ואיטליה. מחיר האג"ח הספרדי ל-10 שנים קופץ הבוקר ב-7.7% והבורסות בספרד ואיטליה מזנקת כל אחת בכ-2.5%. העליות מגיעות כשהבנק המרכזי באירופה רוכש היום אג"ח של ממשלות איטליה וספרד. בנוסף, בסופ"ש הסכימו מדינות ה-G7 לנקוט צעדים שיתמכו ביציבות הפיננסית ובצמיחה ולהזרים נזילות לשווקים בעת הצורך. מאיפה הייתי צריך לדעת שהם יעשו את זה?
PIIGS - משבר נובח לא נושך
כבר יותר משנה שהכלכלה צומחת בקצב מהיר, החברות מרוויחות יפה ולמרות זאת המשקיעים עדיין לא מוכנים לשלם את המחירים המלאים על החברות ואלה נסחרות במכפילי רווח נמוכים מידי, בעיקר מתוך חשש שמשבר החובות באירופה מתרחב ובדרך אליהם. האם למשקיעים יש בכלל מושג מה יקרה לרווחי החברות אם מדינות ה-PIIGS יסתבכו? האם למשקיעים יש מושג מה יחליטו שאר מדינות אירופה או העולם לגבי עזרה למדינות הבעייתיות או לבנקים הבעייתיים? ממש לא! ולו רק משום שמעולם לא היה בעולם משבר חובות של מדינות משמעותיות והם כל פעם מופתעים מכל החלטה שמקבלים קובעי המדיניות שם. עד מתי תמשיכו לקפוץ מכל סיפורון? אני לא אומר שאין תרחיש רע ולא יתכנו המשך ירידות, אבל הפחד מאירופה (שבחלקו כבר מגולם בשוק) פשוט נראה מוגזם. גם שרי האוצר של ה-G7 אמרו אתמול כי הם לא מבינים על מה הבלגאן "אף שינוי בנתונים הכלכליים הבסיסיים אינו מסביר את המתיחות הפיננסית בפניה עומדות ספרד ואיטליה", אבל לפוליטיקאים לא הרבה מאמינים.
"שנים שלא היו כל כך הרבה מציאות בשוק"
הפרשן הכלכלי מרק קורטני משוכנע שיש היום כל כך הרבה מציאות להשקעה שהוא אפילו לא יודע מאיפה להתחיל, "מניות או נדל"ן". הוא סיפר שהוא מרגיש כמו "יתוש בחוף נודיסטים". ואכן מחירי החברות מאד נמוכים היסטורית ביחס לרווחים שלהן (מכפילי הרווח) ועומדים על 12.1 במדד ת"א 25. למעשה, אלה המחירים הזולים ביותר ביחס לרווחי החברות מאז ינואר 2009. היום אנו בעיצומה של עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השני ועד כה פרסמו בארה"ב את דוחותיהן כמעט כל החברות. מבין חברות ה-S&P שפרסמו את דו"חותיהן יותר מ-75% הפתיעו לטובה על הציפיות המוקדמות.