כלל פיננסים בסקירה עולמית יומית של הכלכלן אמיר כהנוביץ’: אם הצרכן לא בתא הטייס (ראו הרחבה על נתוני הצריכה בארה"ב) ואם סקטור התעשייה לא בתא הטייס (ISM - ראו הרחבה) ואם הוצאות הממשלה לא בתא הטייס (קיצוץ התקציב בארה"ב) ואם היצוא לא בתא הטייס (אירופה גוססת - ראו הרחבה) ואם גרמניה לא בתא הטייס (ראו הרחבה), ואם אנרכיה מרימה ראש בישראל (מחאת האוהלים), אז מי באמת מטיס אותנו? המשקיעים מסתכלים אחד על השני בבעתה (VIX ב-23 נק’) ורצים בצווחות למצנחים של האג"ח הממשלתיות והמטבעות הבטוחים בעולם (ין ופרנק שוויצרי). "רק היום, רק היום, אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-10 שנים בתשואה של 2.62%". אבל רגע, S&P מזהירה שאולי היא תוריד את דירוג החוב של ארה"ב... (ראו הרחבה) – אז ש-S&P תעשה שורט על אג"ח אמריקאי! אנחנו נקנה...
חבוב, זה אף פעם לא היה סביב תקרת החוב
לא החובות של יוון ולא תקרת החוב בארה"ב כי אם שוק העבודה האמריקאי הוא לב הבעיה הכלכלית כיום. שוק העבודה התקוע שם (אבטלה 9.2%) למרות עליה קלה אתמול בדו"ח ה-ADP (114 אלף משרות החדשות), הוא עדיין מקשה על התאוששות הצריכה הפרטית שירדה בחודש יוני באופן מפתיע, לראשונה זה כמעט שנתיים. כתוצאה מהירידה בצריכה הפרטית ועליה קלה בהכנסות הגיע שיעור החיסכון בארה"ב לרמה הגבוהה ביותר השנה - 5.4% ביוני, לעומת 5% במאי. עלייה בחיסכון וירידה בביקוש להשקעות הם השוק שבו נקבעת למעשה סביבת הריבית העולמית. כלומר, הנתונים הללו הם סימן מספר 1 שהביקוש חיסכון עולה על הביקוש להשקעות מה שבסופו של דבר מכתיב לבנק המרכזי את מתווה ריבית ארוכת הטווח. עוד מאותתים על ירידה בביקוש להשקעות הם נתוני הצמיחה:
עם תוצר פוטנציאלי לא הולכים למכולת
ילד אחד שואל את אבא שלו, אבא מה ההבדל בין תיאורטי למעשי. האב אומר לו: "לך לאמא ותשאל אותה אם היא הייתה מוכנה לשכב עם השכן תמורת מליון דולר". הילד הולך וכעבור מספר דקות חוזר עם תשובה חיובית. האב אומר: "לך לאחותך ותשאל אותה את אותה שאלה". הילד הולך בשנית ושוב חוזר עם תשובה חיובית. האב מסביר: "אתה רואה בני, תיאורטית, יש לנו 2 מליון דולר, מעשית יש לנו שתי זונות בבית". תיאורטית הצמיחה הפוטנציאלית בארה"ב עומדת על 3%, מעשית הצמיחה (כפי שפורסם בסוף השבוע) עמדה ברבעון השני על 1.3% לעומת צפי ל-1.8%, ו-0.4% ברבעון הראשון. התוצר הפוטנציאלי מוגדר כערך התפוקה אילו כל המקורות (כל גורמי הייצור - קרקע, הון ועבודה) היו מנוצלים באופן מלא. הבעיה היא שצמיחה פוטנציאלית שלא נוצלה כבר לא תחזור- אבוד! נתון מדד מנהלי הרכש בתעשייה האמריקאית, שפורסם ביום שני וירד משמעותית מ-55.3 נק’ ל-50.9 נק’, מאותת כי גם הרבע השלישי (לפחות) לא יהיה הרבה יותר טוב, מה שהגדיל עוד את הסיכוי לדחייה נוספת במועד העלאת הריבית וב-QE3:
חוזרים להורדות ריבית?
זה התחיל אתמול בשוויץ, שהודיעה שהיא מורידה ריבית, המשיך הבוקר עם יפן שמתכוונת להזרים לשוק 10 טריליון ין ולסכם עם מדינות ה-G7 על מכירת ין וימשיך היום עם אירופה שתותיר היום לפי הערכות את ריבית אוגוסט על כנה ותמנע מהעלאות נוספות לפחות עד לסוף השנה (כעת ריבית של 1.5%). ברקע, החוזים העתידיים בארה"ב מגלמים כי העלאת הריבית הראשונה שם תדחה לפחות עד ליולי 2013, מה שמאותת כי המשקיעים כנראה מתחילים שגם גדל הסיכוי להרחבה מוניטרית שלישית (QE3). שילוב הסימנים הללו מפיל השבוע את תשואות האג"ח בעולם, מה שמסתיר מאחוריו את פרמיות חדלות הפירעון שגדלו בימים האחרונים במדינות רבות, במיוחד באירופה:
מכירת חיסול באירופה
היו ימים שיכולתם לקנות בית בשכונת בבלי ב-80 אלף דולר, היו ימים שיכולתם להתקבל ללימודי רפואה עם פסיכומטרי של 710 נקודות והיו ימים שמדינות יכלו להצטרף ל"מועדון ה-PIIGS" בפחות מ-140 נקודות CDS. למעשה, עד חודש מאי האחרון זה היה אפשרי, כשאז שאיטליה, חברת כבוד במועדון ה-PIIGS, הייתה רק עם 140 נקודות. אלא שכאמור, הדרישות מאז עלו וצרפת שטיפסה מ-62 נקודות אז ל-140 נקודות היום כבר לא מתקבלת למועדון ה"נחשק". היום איטליה כבר עם 365 נקודות וקבעה סף חדש, היו ימים...
החשש להחזר החוב באירופה מתדרדר כשתחזיות הצמיחה בעולם יורדות, מה שיפגע בהכנסות המדינות ממיסים, ברקע האג"ח הספרדית הועברה למעקב שלילי ע"י סוכנות הדירוג מודיס’ ואכזבת המשקיעים מתוכנית החילוץ היוונית שדורשת מהם להחליף את האג"ח באג"ח ארוכות. כמו כן, נתוני מקרו חלשים מגרמניה (מדד מנהלי הרכש בתעשייה בגרמניה הסתכם בחודש יולי ב-52 נק’, נמוך מהתחזיות), רשת הביטחון האחרונה, גם כן מעכירים את האווירה. היום השוק מתקן מעט את הירידות החדות באג"ח של מדינות ה-PIIGS על רקע הצלחת הנפקה של אג"ח ממשלתיות ספרדיות הבוקר ועל רקע דו"חות טובים לחברות.
סכנה לדרוג החוב של ישראל?
לפני יומיים (יום שלישי) הודיעה סוכנות הדירוג S&P כי תכניס את דירוג האשראי האג"ח הישראליות (המדורגות "AAA") למעקב שלילי, בשל היותן מגובות בערבויות אמריקאיות שדרוגן הועבר למעקב שלילי על רקע המחלוקות הפוליטיות לגבי החוב בארה"ב. משמעותו של "מעקב שלילי" הוא היא קיים סיכוי של 50% כי S&P תחתוך את דירוג האשראי של ישראל ב-90 הימים הבאים. אלא שעבור ישראל מדובר בהיקף אג"ח קטן מאד של אג"ח, כ-7% בלבד מהחוב הממשלתי (44 מיליארד שקל) ובין כה וכה מדובר בכסף שכבר גויס ולכן לישראל לא צריך כבר להיות איכפת מהדירוג הזה, אלא אם היא מתכוונת לגייס אג"ח דומות כאלה בעתיד הקרוב ולמיטב ידיעתי היא לא מתכוונת. בנוסף, גם אם יופחת בסופו של דבר הדירוג של האג"ח האמריקאי, לא נראה שהמשקיעים יתרגשו מדעתה של S&P, כשהם מעריכים שמדובר בהורדת חוב טכנית בלבד. עם זאת, דווקא למחאת האוהלים, אם תביא לחשש למתווה הפחתת החוב, יש סיכוי להביא להפחתת דירוג החוב הכללי. בינתיים גם הפחתת תחזיות הצמיחה בישראל, ע"י מחלקת המחקר של בנק ישראל (מתחזית צמיחה של 5.2% לשנת 2011 ל-4.8%) לא באה טוב לממשלה שיכולה לצפות להכנסות נמוכות יותר ממיסים.
חבר הכנסת שאמה: "הדרך לפשיטת רגל של כלכלה רצופה יישום כוונות טובות ויקרות..."
סוציאליזם - השיטה היחידה הידועה להעברת כסף מעובדים לפרזיטים ובמקביל הגדלת חלקם באוכלוסיה.
מי שאיבד AAA פעם אחת כבר לא יראה AAA לעולם?
דרוג ה-AAA שקיבל אחד מאבות אבותיי במלחמת העצמאות האמריקאית עובר אצלנו מאז מאב לבן ומאפשר לנו ללוות בזול, מאד בזול! אנחנו מחזיקים חוב של 14.3 טריליון דולר ומשלמים עליו ריבית מצחיקה של רק 0.25% לשנה. אלא שלדרוג ה- AAA הנחשק הוצמדה אזהרה, בכתב דהוי נאמר: הפוגע ב-AAA לא יזכה לראות יותר AAA בחייו! אך בפועל המצב איננו כזה ויש לא מעט דוגמאות למדינות שאיבדו את ה-AAA שלהן והצליחו להשיג אותו בחזרה, אבל לא לפני שעברו 10 שנים. הדוגמאות העדכניות ביותר הן של דנמרק, פינלנד, קנדה, אוסטרליה ושבדיה. אוסטרליה, למשל, איבדה את דרוג ה-AAA שלה בשנת 1986 והצליחה להשיג אותו בחזרה רק בשנת 2003. קנדה, אשר איבדה את הדירוג המושלם באוקטובר 1992 שברה שיא כשהצליחה להשיג אותו בחזרה לאחר 9 שנים ו -9 חודשים, ביולי 2002.