סקירת מאקרו שבועית של עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנ ות נאמנות: חברים, העסק מסתבך. חשבנו שזה יעבור יותר בקלות, אבל זה לא. תקרת החוב תועלה ככל הנראה, אבל זה כבר לא העניין המרכזי. הנושא שאמור להטריד את המשקיעים הוא שיתוקה של המערכת הפוליטית בארה"ב. יתכן שבסיטואציה אחרת היינו מתייחסים בביטול לנושא הזה. אלא שהאתגר של העלאת תקרת החוב בארה"ב הוא האתגר הקל עימו יצטרכו האמריקאים להתמודד בזמן הקרוב. וכאשר המערכת משותקת ומסובכת, יש לתהות לגבי יכולתה לקבל החלטות קשות. לאחר שהפארסה של תקרת החוב תסתיים, יחזרו לדבר בשוק על דירוג האשראי של ארה"ב, והאם היא עדיין ראויה לדירוג מושלם.
ובעולם שבו חברות הדירוג מיישמות את הלקחים מהמשבר הפיננסי ע"י אצבע מהירה מאוד על ההדק של הפחתות הדירוג, לא נתפלא אם הנושא של דירוג האשראי של ארה"ב יעלה לראש סדר היום הכלכלי בעולם. כל זה מפני שלא רק שצריך להעלות את תקרת החוב, אלא שחשוב מכך הם הצעדים שנלווים לכך. האם ארה"ב תקצץ במקומות הנכונים או שמא ההצעות שהועלו נועדות בעיקר לניגוח פוליטי ? האם הממשל באמת מתחיל לבצע רפורמת מיסוי אמיתית, או שההצעות שהועלו נועדו בעיקר לעבור את המשוכה הזו ? טבע הדברים, התנגשות אידיאולוגית כה חריפה לא יכולה להביא את הרפורמות הפיסקליות והמבניות הנדרשות. ואם במקום רפורמה, קיבלנו שורה של טלאים, סביר להניח שחברות הדירוג יחלו להרהר בקול לגבי הדירוג המושלם של ארה"ב.
האם רק איום מפורש על ארה"ב בהפחתת דירוג יביא את הצעדים הפיסקליים המתבקשים ? אולי. מה שבטוח הוא שאם חברות הדירוג יביעו אי נחת מההסכמות שהולידו את העלאת תקרת החוב, תהיה לזה השפעה על השווקים. בל נשלה את עצמנו : השפעתה של הפחתת דירוג של ארה"ב עלולה לגרום לנזק עצום בשווקים. למי ששכח, מדובר בבנצ’מרק של העולם. ואם הבנצ’מרק של העולם מאבד את הדירוג המושלם שלו, יש לכך השלכות חמורות ומסוכנות. האם במערכת הפוליטית בארה"ב מבינים זאת ? השבועות האחרונים מעלים את החשש שלא. לכו תסבירו את זה להזויים מ"מפלגת מסיבת התה". ואנחנו עוד מקוננים על המערכת הפוליטית שלנו...
כפי שכתבנו בשבוע שעבר, גם החברות החלו להשמיע תחזיות שמרניות יותר לגבי הרבעונים הקרובים כתוצאה מהעלייה ברמת אי הודאות. החברות ימשיכו לשמור על המזומן שלהן, ימתינו עם ההשקעות וכמובן שגם לא ימהרו להגדיל את מצבת כוח האדם שלהם. לא טוב. בעוד כולם עסוקים במה שקורה בארה"ב, כמעט ושכחנו את אירופה. אתם בטח זוכרים שבסוף השבוע הקודם הייתה שמה חגיגה גדולה לאחר שתוכנית החילוץ של יוון אושרה.
איטליה - תשואת אג"ח לעשר שנים שבה לעלות או : סתם קיצצתם
אז זהו, החגיגה הסתיימה. לאחר ההנג אובר, ההיגיון חזר. התשואות של אגרות החוב של כל המדינות הבעייתיות שבו לעלות, שכאילו אומרות : תתחילו לבצע את מה שצריך ותפסיקו לחפש קיצורי דרך. במילים אחרות, עד שיוון לא תודיע על מחיקה או לפחות מורטוריום של חובותיה כלום לא ישתנה. אירלנד ופורטוגל צריכות לעשות צעדים דומים כי בלתי אפשרי לנהל מדינה שהחוב שלה נסחר בתשואה של למעלה מ 20%. במקביל, ספרד ואיטליה צריכות כנראה להציג תוכנית שתיראה אמינה יותר בעיני השווקים. רק אל תדפיסו כסף ואל תעבירו אותו מכיס ימין לכיס שמאל.
שורה תחתונה : כל הנכתב לעיל מביא אותנו למסקנה שרמת הסיכון בשווקים עלתה. מחירי מניות כלכליים ? בוודאי. תשואות אג"ח אטרקטיביות ? ברור. והסיכון : עלה אף הוא. אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות הפיסקלית של כלכלות המערב, פרמיות הסיכון ימשיכו לעלות. אנחנו עדיין לא סבורים שיש להיפתר מכל נכסי הסיכון, אבל יש להגן עליהם. לפיכך, אנו מגינים על הרכיב המנייתי בקרנות המעורבות. במקביל, נמשיך להתבצר באגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים, כאשר הרכיב של אגרות חוב לא מדורגות יישאר מוגבל לאותן אגרות שבהן אנו חשים בנוח לגבי יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן.
כמובן שלא ניתן שלא להתייחס לאירועים הדרמטיים ששוטפים את הארץ. המשק עומד בפני שינויים משמעותיים שאיש אינו יודע לצפות אותם. נקווה רק שאלו באמת יעשו מהפך אמיתי. אבל רצינו להתייחס לשינויים בטווח המיידי. אלו יורגשו לדעתנו בעיקר בתחום הדיור. מדוע ? כי יתכן שמי שתכנן לקנות דירה, ישהה את ביצועה של ההחלטה בשל ההערכה שאולי עומדים להיערך מספר שינויים מבניים שיגרמו למחירי הדירות לרדת. עצם המחשבה הזו יכולה לגרום למחירי הדירות לרדת בטווח המיידי. לתופעה הזו עלולות להיות שתי השלכות מרכזיות. הראשונה קשורה לקבלנים. בשל המחסור שהיה בדירות בסוף השנה שעברה, הוחל בבנייתן של מספר רב של דירות. מספר הדירות שהוחל בבנייתן ברבעון הראשון של 2011 עלה ב 16% בהשוואה לשנת 2010.
כך, שמלאי הדירות למכירה עומד לעלות ברבעונים הקרובים. אלא שבניגוד לשנתיים האחרונות (ובהנחה שהתחזית לעיל תתממש), הקבלנים עשויים למצוא את עצמם במציאות בה לא הכירו בתקופה הזו, שבה הם מתקשים למכור את הדירות. זאת אומרת, שהסיכון של הקבלנים שנעזרו במינוף גבוה על מנת ממן את הבנייה עולה באופן משמעותי. ההשלכה השנייה של המתרחש /עתיד להתרחש בשוק הדיור קשורה למדדי המחירים. נזכיר שוב : מחירי שכר הדירה הם האינדיקטור למדידת מחירי הדיור במדד המחירים לצרכן. מי שלא קונה דירה, ישכור. אם כותרות העיתונים בחודשים הקרובים יזעקו : "הרפורמה לא עובדת, מדד המחירים עולה", נדע שהרפורמה עובדת מצויין.
נקודה לסיום. מרבית הזעם של המחאה מופנה כלפי הממשלה, ובצדק. הממשלה אחראית לאותם מנגנונים מסואבים שמעכבים תהליכים, לבירוקרטיה המעצבנת ובעיקר לחוסר האיכפתיות. כל זה קשור לתהליכים היסטוריים שמלווים אותנו מאז קום המדינה. אבל גל העליות האחרון הוצת בשל גורם אחד בלבד : ריבית בנק ישראל. כפי שניתן לראות מהגרף המצורף (שלקוח מאתר בנק ישראל), מאותו רגע שבו הופחתה הריבית
בתחילת 2009 לרמה אפסית, החל הראלי האדיר במחירי הדירות. ככה זה עובד תמיד : כשעלות המימון יורדת, הכדאיות לרכישת נכסים עולה. זה מה זה פשוט.
אז בדרכן של צעדות המחאה לעבר הכנסת, כדאי אולי גם לעבור דרך בניין בנק ישראל שנמצא לא רחוק משם. כי מי שאשם בעלייה המטאורית במחירי הדיור בשנתיים האחרונות אינם המשקיעים, אלא אלו שסיפקו את הקרקע הנוחה לשם כך.