ג’ונתן כץ, אסטרטג המאקרו של HSBC בפרשנות על השלכות הטלת מס רווחי ההון על תושבי חוץ. קצת רקע: החקיקה מתחלקת לשני חלקים:

 

1. מס על הריבית באפיקים ממשלתיים אשר מונפקים עד 13 חודשים. מס זה יוטל רק במועד הפדיון של האיגרת. חוק זה כבר אושר ויכנס לתוקף ב- 7.7.11. המיסוי יוטל באופן ליניארי על התקופה ממועד התחילה ועד מכירת אגרת החוב. פדיון המק"מ של חודש יולי מתרחש ב- 6.7.11, כך שלא צפוי לחץ למכירות עקב חוק זה. החוק כולל השקעות במק"מ של קרנות נאמנות חייבות לתושבי חוץ המושקעות במק"מ או מכשירים עתידיים על המק"מ.

 

2. מס רווחי ההון כתוצאה ממסחר באג"ח ממשלתי (מק"מ ואחר). מדובר בחקיקה המהותית יותר אשר תשפיע על כל רווחי ההון אשר נוצרו במסחר באג"ח ממשלתי (אשר מונפקת עד 12 חודשים ועד בכלל). גם כאן מס רווח ההון יחול באופן רטרואקטיבי ושיעור המס יהיה שיעור מס חברות (כעת 24%) עבור חברות השקעה, ו- 15% עבור יחידים (על המק"מ). הצעת החוק צפויה לעבור את וועדת הכספים בעוד כשבועיים ותיכנס לתוקף לאחר תקופה של 30 יום בה תושבי חוץ יהיו פטורים מתשלום מס (grace).

 

השלכות:

 

1. תושבי חוץ מחזיקים כ- 45 מיליארד ₪ במק"מ, כשליש מסך הכול ההנפקות. צפויות מכירות גדולות החל מאמצע יולי עד אמצע אוגוסט כדי להימנע מתשלום מס רווחי ההון. לדוגמה, חברה זרה אשר קנתה מק"מ בחודש ספטמבר 10 תחסוך מס של כ- 0.84% על ריבית המק"מ של כ- 3.5% על ידי מכירה מוקדמת. משמעות הדבר, עליית תשואות באפיק זה, בעיקר במק"מ הקצר-בינוני העדיפים על ידי זרים.

 

2. לפי נתוני בנק ישראל, כמחצית מהאחזקות של תושבי חוץ במק"מ לא מגודרות. משמעות הדבר, מכירת המק"מ תשפיע גם על פיחות שע"ח של השקל. לכן, הנחנו שע"ח של 3.52 ₪ לדולר בממוצע של חודש אוגוסט.

 

3. כמובן שלאחר תקופת המעבר (עד סוף אוגוסט), סביר להניח שחלק מתושבי חוץ יחזרו להשקיע במק"מ ואולי בשחר לשנתיים או אג"ח יותר ארוכה (פטור ממס). החלטה זאת, תעשה מול האטרקטיביות היחסית של האג"ח הישראלי מול האג"ח של מדינות מתעוררות אחרות (חלק מהן גם ממסות תנועות הון לטווח קצר).

 

בשלב זה, נדמה שגם שוק המק"מ וגם שוק המט"ח לא מתמחרים התפתחות צפויה זו.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש