במזרחי מעריכים כי נתוני סחר החוץ מאותתים על המשך התרחבות במשק

 נתוני סחר החוץ ברביע הראשון של 2010, המהווים אינדיקציה מהימנה לפעילות במשק בחודשים הבאים, מצביעים על המשך גידול בביקוש ובהיצע, בקצב דומה למדי לרביע האחרון אשתקד.

ניתן להצביע על כך שהחברות ממשיכות לייבא חומרי גלם, מכונות וציוד, נתון המאותת על עליות נוספות בייצור התעשייתי ובהשקעה בנכסים קבועים במחצית השנייה של השנה. התחזקות השקל, שהוזילה את מחיר הייבוא, פצתה על העלייה בתעריפי התשומות בעולם והקלה על החברות לרכוש חומרי גלם. הריבית הנמוכה, לרבות עלות האשראי, סייעה בידן לייבוא נכסי השקעה.

ייבוא זה מצביע על אופטימיות בקרב החברות לגבי ההזמנות שתגענה אליהן, אך ראוי לזכור, כי לפי נתוני הלמ"ס, נרשמת לאחרונה הרעה בתנאי הסחר של ישראל, תופעה שבמקביל להתייקרות הריבית ובלימה אפשרית בהתחזקות השקל תקשה על החברות בהמשך.

בד בבד,, משקי הבית ממשיכים לייבא מוצרי צריכה, לרבות מוצרים בני קיימא, ממצא המצביע על כך שההוצאה לצריכה פרטית תמשיך לגדול, בחודשים הבאים. רכישת מוצרים בני קיימא כמוה כהשקעה, המחייבת צריכת מוצרים משלימים, המיוצרים ברובם במשק, על מנת ליהנות מהשירותים שהמוצרים הללו מספקים לאורך זמן.

נתונים אלו, המגובים על ידי נתונים ממקורות אחרים, כגון סקרים של בנק ישראל, התאחדות התעשיינים איגוד  לשכות המסחר, מתיישבים עם התשקיף האופטימי והמשודרג של בנק ישראל לגבי החשבונות הלאומיים בשנים 2010 ו 2011, כפי שהופיע היום בדוח בנק ישראל.

גם בצד הייצוא מדווח על המשך עליות, בדגש על הטכנולוגיה העילית, שהיא חלק הארי בייצוא, והתאוששה לאחר בלימה מסוימת ברביע הקודם. גם בשאר קבוצות הטכנולוגיה נמשכת העלייה, ממצא המצביע על כך שהביקוש לייצוא הישראלי מקיף מוצרים ושירותים רבים. בהקשר זה, רצוי להזכיר שייצוא שירותי התיירות משגשג אף הוא.

במצב דברים זה, המשק ממשיך להיראות חסון  ואטרקטיבי, כשהדברים אמורים גם מנקודת ראותם של המשקיעים הזרים, המוסיפים להשקיע במשק. התחזקות השקל כנגד הדולר אינה מונעת, לעת עתה, המשך התחזקות בייצוא, דבר המפחית מהצורך של בנק ישראל לרסן את המטבע המקומי ולכן נותן לו מרחב  תמרון נוסף בהעלאות הריבית העתידיות.

אולם, את האמור לעיל יש לסייג. הן המדד המשולב למצב המשק והן מדד מנהלי הרכש, המהווים שניהם אינדיקציה צופה קדימה לייצוא הסחורות, רושמים לאחרונה נסיגה של ממש. הדבר עשוי להוליך לבלימה בעלייה בייצוא בחודשים הבאים. לכך יש להוסיף מכשולים מזדמנים, כגון השלכות שליליות של התפרצות הר הגעש באיסלנד. בשל חשיבותו של הייצוא כעוגן ומנוע צמיחה  ב 2010 ו 2011, יש לבחון אם הסימנים הללו יתאמתו בחודשים הבאים.

כמו כן, המשק יצטרך להתמודד עם מדיניות כלכלית משולבת מצמצמת – הן מצד הממשלה, ששואפת להקטין את הגירעון בתקציבה, והן מצד בנק ישראל, המעוניין שהריבית במשק תהייה גבוהה בהרבה משיעורה הנוכחי.

לבסוף, אין להסיק מהנתונים ברביעים האחרון אשתקד והראשון ב 2010, שמשקפים משק שנחלץ במהירות ממשבר קצר שפקד אותו, לגבי הרביעים הבאים, בו ישוב המשק להתרחב בקצב רגיל, בר קיימא. תהליך ההתאמה צופן בחובו מספר הפתעות שליליות, אם לשפוט מניסיון העבר.