מאז שפרץ המשבר העולמי בשנת 2008, הגדילו משקיעים מוסדיים בישראל את חלקן של קרנות הנאמנות הזרות בתיק ההשקעות שלהן בחו"ל מ-14% ל-26%. במקביל, צמצמו המוסדיים את שיעור האחזקות שלהם בתעודות סל זרות, מ-34% ל-29% וכן הקטינו בשיעור ניכר את ההשקעות האלטרנטיביות (כגון בקרנות גידור, הון סיכון ונדל"ן) מ-21% ל-9%.
חנה פרי-זן, משנה למנכ"ל ממונה על החטיבה לנכסי לקוחות בבנק הפועלים, שהציגה את הנתונים בוועידת ת"א להשקעה מוסדית, אומרת כי אחת התופעות הבולטות בהתנהגות המשקיעים המוסדיים היא צמצום תופעת ה-Home Bias – הנטייה להעדיף בהשקעות בשוק המקומי על פני שווקים זרים – הן בקרב מוסדיים בארץ והן בקרב מוסדיים בעולם.
"התלות של המוסדיים בשוק ההון המקומי פוחתת: לאחר המשבר הפיננסי החלו גופים מוסדיים בישראל להגדיל את השקעותיהם בשווקים הגלובלים, והן עומדות כיום על שיעור של 14% מסך נכסי המוסדיים (כ-140 מיליארד שקל), לעומת כ-7% ב-2008. עם זאת, שיעור זה עדיין נמוך מהמקובל במדינות המפותחות, שנע בין 20% בארה"ב ל-40% בבריטניה", אומרת פרי-זן.
תופעת ה-Home Bias בולטת ברכיב הסולידי של התיק: 94% מתיק האג"ח של המוסדיים בישראל מושקע באג"ח מקומיות ורק 6% בזרות. לעומת זאת, החלוקה של תיק המניות היא 59% בישראל ו-41% בחו"ל.
לדברי פרי-זן, כאשר בוחנים את תמהיל ההשקעה של משקיעים מוסדיים ישראלים, רואים מאז שנת 2005 עלייה ברכיב הסיכון. העלייה הזו נובעת מגידול בחלקן של המניות הזרות ושל אגרות החוב הקונצרניות (הן בארץ ובהן בחו"ל) – בעוד שחלקן של המניות שנסחרות בישראל נותר ללא שינוי.
היקף ההשקעות הפנסיוניות בעולם צמח בשנת 2010 בכ-8% לכדי 31 טריליון דולר, רמה הנמוכה במקצת מהשיא שנרשם בשלהי 2007 (בשנת 2008 היקפן צנח ל-25.9 טריליון דולר). שלושת שוקי הפנסיה המרכזיים, ארה"ב, בריטניה וקנדה, מהווים כ- 78% משוק הפנסיה העולמי.