בעקבות בקשת השר בן אליעזר, תעודד ממשלת קזחסטן משקיעים ישראלים להשקיע בפארקים התעשייתיים באמצעות הקלות במס והטבות באדמה ובתשתיות | עוד סוכם על הקמת קרן מחקר ופיתוח חקלאי – כאשר כל צד הקצה מליון דולר לטובתה | ישראל תארח פוסט-דוקטורנטים במימון של קזחסטאן להתמחות בארץ | השר בן אליעזר סיכם עם בכירי בנק ה ebrd כי חברות ישראליות יוכלו לקבל מימון לפרוייקטים לאומיים בקזחסטאן באמצעות הבנק.
שדרוג משמעותי ליחסי ישראל-קזחסטאן. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר ועמיתו שר התעשייה והטכנולוגיות החדשות של קזחסטן, י.א. אורנטאביץ, חתמו על מסמך עקרונות לשיתוף פעולה בין המדינות בתום דיוני הועדה הכלכלית המעורבת.
החתימה היא לאחר מספר פגישות של השר בן אליעזר ומנכ"ל משרדו שרון קדמי, עם שרים בממשלה וכן עם ראשי חברות. בין השאר נפגשו עם שר התקשורת, Abelgazy K.Kusainov, ועם נטליה קרג׳ובה, מזכירת המדינה לענייני אוצר. היום צפוי להיפגש בן אליעזר עם רה"מ קרים מאסימוב ועם שר החקלאות, MR. KURISHBAYEV
שני הצדדים הסכימו לשתף פעולה בתחומים הבאים:
תחום המחקר והפיתוח: הצדדים סיכמו לבחון להקים פארק תעשייתי כדוגמא זה שבתפן. שר התעשייה הקזחי סיפר בפגישתו עם בן אליעזר על רצונם להקים מספר רב של פארקים תעשייתיים וכי היו רוצים את שיתוף הפעולה של ישראל. בן אליעזר ביקש לעודד את המשקיעים הישראלים להגיע, וכך הסכים השר הקזחי לעודד באמצעות הטבות מיוחדות להקמת הפארקים. אי לכך, במסמך מפורט כי הצד הקזאחי הציע לתת הקלות במס, אדמה ותשתיות, בעוד הצד הישראלי יעודד יזמים לבוא ולהקים את הפארק כאשר תחומי העניין המרכזיים הם טכנולוגיות חקלאיות, שימור אנרגיה, מים וטכנולוגיות מים, ביו-טק, פארמה, ציוד רפואי ותקשורת.
תקשורת: כפי שסוכם בפגישה של בן אליעזר עם שר התקשורת, הצד הקזחי יעיר את הערותיו לטיוטה שהועברה להסכם שיתוף פעולה בין משרדי התקשורת.
מים ואנרגיה חלופית: הצדדים הסכימו לחילופי מידע בתחום, פגישות והכשרות, סמינרים עסקיים, והטמעת טכנולוגיות היי-טק וכן לשיתופי פעולה בין חברות משתי המדינות.
קידום הסכם תקינה כפי שנחתם בביקור האחרון של נשיא המדינה, שמעון פרס בקזחסטן.
חקלאות: הצדדים הגיעו להסכמה להקמת קרן משותפת ישראל-קזחסטן, לאחר דחיפת הנושא ע"י נשיא המדינה שמעון פרס. בצד הישראלי יהיו שותפים במיזם המכון הוולקני, משרד החקלאות ומשרד התמ"ת, ובצד הקזחי החברה הממשלתית "kazadroinovation". הוקמה קבוצת עבודה לקידום התהליכים לחתימה על הסכם, וכבר הוקצו מליון דולר מכל צד למטרה זו. מטרת הקרן תהיה לפתח מחקר ופיתוח חקלאיים.
חינוך ומדע: הוסכם שישראל תארח פוסט-דוקטורנטים במימון של ממשלת קזחסטאן להתמחות בארץ, בדגש על תחום הרפואה. בצד השני, הקזחים מעוניינים לארח פרופ’ ישראליים כדי להעביר הרצאות באוניברסיטה החדשה בעיר הבירה אסטנה.
שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר, סיכם בהצלחה את דיוני הועדה הכלכלית המשותפת. "בביקור זה הצלחנו לשדרג במידה ניכרת את יחסי ישראל וקזחסטן בכל התחומים המרכזיים עליהם שמנו דגש. לחברות ישראליות יש כאן פוטנציאל גדול מאוד, ושיתופי הפעולה עם חברות קזחיות יכולים לסייע ל-2 הכלכלות. לישראל יש ידע רב – ששווה כאן הרבה מאוד כסף. עם היציאה מהמשבר הכלכלי העולמי, נוכל להגדיל את היקף היחסים הכלכליים בין המדינות".
שר התעשייה והטכנולוגיות החדשות של קזחסטן, אורנטאביץ, אמר כי האפשרויות לשיתופי פעולה בין המדינות הן "מעבר לכל דימיון", וכי הוא מזמין חברות ישראליות לבוא לעשות עסקים בקזחסטן.
יצויין כי בפגישות שקיים השר בן אליעזר עם בכירי בנק ה ebrd סוכם כי חברות ישראליות יוכלו לקבל מימון לפרוייקטים לאומיים בקזחסטאן באמצעות הבנק.
יחסי הסחר בין ישראל לקזחסטן עד שנת 2008 היו במגמת עליה, היקף הסחר בין מדינת ישראל וקזחסטן עלה מסכום של 40 מיליון דולר בשנת 2004, ל- 162 מיליון דולר בשנת 2008. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי וירידת מחירי הנפט, המתכות ומשבר הבנקים, נפגעה הכלכלה בקזחסטן מאוד. כתוצאה מכך, ירד קצב צמיחת התמ"ג של קזחסטן בשנת 2008 ל- 3.2%, ובשנת 2009 אף הגיע למגמה שלילית והתמ"ג התכווץ ב – 1.8%.