מזרחי-טפחות: מדד מנהלי הרכש, המשמש אינדיקציה מקדימה למדד הייצור התעשייתי, נסוג זה 4 חודשים, אם כי ממשיך להימצא בטריטוריה חיובית. המדד החדש מדגיש מספר נקודות בעייתיות, המסבכות את מלאכתו של בנק ישראל, בכל הקשור למדיניות הריבית.
מחד, סעיף מחירי חומרי הגלם, הנמצא בקו עלייה זה 4 חודשים, מהווה אינדיקציה מקדימה מדאיגה לגבי התייקרויות עתידיות במדדי המחירים ליצרן ולצרכן. לכך יש להוסיף את ההרעה בתנאי סחר החוץ של המשק, עליה דווחנו לאחרונה. הדבר תומך בהמשך העלאות הריבית, תוך הגדלת מינונן.
מנגד, מספר סימנים מאותתים על האטה בפעילות. בראש ובראשונה, סעיף הביקושים לייצוא צנח 21% בחודש האחרון, ומשקף היטב את המדד המשולב למצב המשק, בו דווח על בלימה במדד ייצוא הסחורות. גם התאחדות התעשיינים פרסמה, לאחרונה, נתונים בדומים. נזכיר שאומדני התוצר האופטימיים ל 2010 נשענים במידה רבה על המשך עלייה חזקה בייצוא, כפי שראינו במחצית השנייה אשתקד. אם הנחה זו תתבדה, ההערכות תונמכנה.
כמו כן, סעיף התעסוקה רושם, אמנם, התרחבות זה 8 חודשים, אך בחודש מרץ הייתה בו ירידה, וראוי לבחון אם מדובר בשינוי חד פעמי, או ברמז לבלימה בחודשים הבאים.
שני גורמים אלה, ההאטה בייצוא וסימני השאלה לגבי התעסוקה, תומכים בהשארת הריבית ללא שינוי.
פרט לכך, יש לציין שמדדי מנהלי הרכש בעולם, שעד עתה פיגרו אחר המשק הישראלי, סוגרים את הפער והמשיכו להתרחב במהירות גם בחודש שעבר. אם יתקבל הרושם שההתרחבות הכלכלית בישראל נבלמת, אפשר שהון זר יוזז למדינות אחרות, דבר שיוליך לפיחות בשער השקל ויפעיל לחץ נוסף על קצב האינפלציה.
אם אתמול ראינו בארה"ב תמהיל נוח למשקיעים – עלייה מרשימה בביקושים המקומיים, כנגד קצב אינפלציה נוח, הרי מדד מנהלי הרכש החדש מתריע מפני מצב הפוך, בעייתי למשקיעים, בארץ. נצטרך לראות אם יצטרפו אליו נתונים ממקורות אחרים, שיציירו תמונה דומה.