משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום מודל ביקושים מעודכן למשק התחבורה, המצביע על פער משמעותי בין המגמות הנוכחיות בשוק הרכב לבין יעדי הממשלה לשנת 2030. לצד המודל, מפרסם המשרד עבודה אסטרטגית מקיפה הכוללת, בין היתר, ניתוח כלכלי של חדירת הרכב החשמלי לישראל. במשרד מדגישים כי האצת המעבר לרכב חשמלי עשויה לייצר תועלת משקית של כ-15 מיליארד שקל עד שנת 2030, ומתריעים כי ללא חבילת צעדי מדיניות משמעותית לעידוד המעבר לרכב חשמלי ולתמיכה בהקמת תשתיות טעינה, ישראל לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה ושיעור חדירת הרכב החשמלי בה עלול להידרדר לאחד הנמוכים בקרב המדינות המפותחות.
האטה בקצב החדירה - נתונים מדאיגים לאחר ששיעור הרכבים החשמליים הגיע לכ-25% ממכירות כלי הרכב בשנת 2024, הוא ירד לכ-20% בשנת 2025 ונכון לחציון הראשון של 2026 שיעור החדירה של רכב חשמלי עומד על 12% בלבד. המודל בוחן שלושה תרחישים: היעדר מדיניות (חדירה של 10% ב-2030), המשך מגמות ותמיכה (40% ב-2030), והמדיניות המוצהרת (90% ב-2030). התרחישים ממחישים כי קצב המעבר לתחבורה חשמלית אינו נתון קבוע, אלא מושפע במידה רבה מהמדיניות שתינקט בשנים הקרובות.
המשמעות הכלכלית של עיכוב ממצאי העבודה האסטרטגית מצביעים על כך שהפער בקצב החדירה אינו רק סוגיה של עמידה ביעדים סביבתיים או אנרגטיים, אלא בעל משמעות כלכלית ישירה למשק ולצרכן. חדירה רחבת היקף של כלי רכב חשמליים בהתאם ליעדי הממשלה עשויה לייצר למשק הישראלי תועלת מצטברת של כ-15 מיליארד שקל עד שנת 2030, ואילו העיכוב בגידול במספר כלי הרכב החשמליים מוערך בהפסד משקי של כ-0.6-2.2 מיליארד שקל בשנת 2027 בלבד. התועלת המשקית נטו מרכב חשמלי המחליף רכב בנזין נאמדת בכ-24 אלף שקל לרכב, והחיסכון לצרכן הממוצע לאורך חיי הרכב נאמד בכ-70 אלף שקל.
חסמים מרכזיים בדרך לחשמול למרות הכדאיות הכלכלית, העבודה מזהה חסמים משמעותיים המעכבים את המעבר לרכבים חשמליים. ראשית, טעינה בבתים משותפים מהווה אתגר משמעותי, שכן כ-80% ממשקי הבית בישראל מתגוררים בבניינים כאלה, והקמת תשתית טעינה היא מורכבת טכנית, מסחרית ומשפטית. שנית, קיימים כשלי שוק בציי הרכב, האחראים לכ-40% מרכישות הרכבים החדשים, הנובעים מחוסר תמריץ כלכלי של מנהלי הציים והעובדים להתמודד עם מורכבות התקנת עמדות הטעינה. חסמים נוספים כוללים "חרדת טווח", חשש מירידת ערך בשוק היד השנייה ואי-וודאות לגבי רגולציה ומיסוי עתידיים.
המלצות להסרת חסמים כדי למנוע את הנסיגה בקצב החדירה ולהשיא את התועלת המשקית, המשרד ממליץ על התמקדות בשלושה מישורי פעולה: הסרת חסמים בבתים משותפים באמצעות השלמת חקיקה ובחינת חבילות סיוע מימוני; הבטחת ודאות למשק דרך מתווה רגולציה/מיסוי ארוך טווח מעוגן בחקיקה, המותנה בעמידה ביעדי החדירה, ואימוץ מנגנונים דוגמת המנגנון האירופי המחייב עמידה ביעדי פליטה או מנגנון ה-ZEV הבריטי; ומיקוד בציי רכב וליסינג באמצעות גיבוש פתרונות ספציפיים שיעודדו חברות וציי רכב להוביל את המעבר לחשמל.
רונן אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, הדגיש: "משרד האנרגיה והתשתיות מזהה את השנים הקרובות כקריטיות לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בשוק הרכב החשמלי. רק באמצעות מדיניות עקבית ואקטיבית נוכל להבטיח חזרה לשיעורי חדירה גבוהים של כלי הרכב החשמליים. המפתח לכך הוא הסרת חסמים בבתים משותפים, אימוץ מנגנון רגולטורי המחייב ייבוא כלי רכב חשמליים, יצירת ודאות ארוכת טווח במיסוי ורתימה מלאה של ציי הרכב וחברות הליסינג. הצלחת מהפכת התחבורה החשמלית תשיא תועלות משקיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ובמקביל תפחית את יוקר המחיה למיליוני אזרחים".