"הגופים המוסדיים הם שומרי סף, הם שומרי הסף בדין, אנחנו מצפים מהם להפעיל פיקוח אפקטיבי על החברות כדי לשמור על הציבור. אנחנו דורשים מהם להיות אקטיביים, להשתתף בהצבעות, להביע את עמדתם, לדחות הצעות לא ראויות, או במילים פשוטות - להיות שחקנים פעילים. יחד עם זאת, חשוב שהמוסדיים יישארו משקיעים ולא מנהלים של חברות כי הם לא מנהלי חברות. הם צריכים להיות מעורבים, מקצועיים, ביקורתיים במימוש שלהם כזכויות. אבל לא צריכים להחליף את הנהלת החברה ולא לעצב במקומה את החזון העסקי שלה", כך אמר היום (ד’) עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות.
זינגר התייחס בהקשר זה גם לאתגר הריכוזיות: "שבעה גופים מרכזים בערך כ-75% מסך הנכסים המנוהלים, ארבעה מתוכם מרכזים יותר מ-50%. הריכוזיות המוסדית בעיניי היא אחד האתגרים הגדולים והמשמעותיים שעומדים לפתחנו בשנים הקרובות. זה אתגר מבני שאנחנו צריכים לחשוב עליו".
זינגר ציין את הזינוק הדרמטי שנרשם מאז תחילת שנת 2024 בבורסה: "שווי שוק המניות כמעט שילש את עצמו ומתקרב ל-3 טריליון ש"ח, שוק האג"ח זינק בכ-50%-55%, ומחזורי המסחר היומיים הוכפלו לכ-6 מיליארד ש"ח. המשקל של המוסדיים בחברות מדד ת"א עלה מ-12% לפני כ-15 שנה ליותר מ-30% כיום.
בפאנל מנכ"לי החברות המובילות בבורסה בתל-אביב, שדן בנושאי כלכלה, צמיחה ושוק ההון, דיבר יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, על חשיבות הגורם האנושי והמטבע המקומי: "יש פה שילוב של תעשיות חזקות, אוכלוסייה צעירה וגורם אנושי יוצא דופן. עם ישראל מוכיח את עצמו ביזמות ובכלכלה בדיוק כפי שהוא עושה בשמירה על ביטחון המדינה. בעוד אירופה נמצאת בסטגנציה כלכלית ודמוגרפית, התחזקות השקל בישראל משדרת עוצמה ומחזקת את אמונם של המשקיעים הזרים. אנחנו שואפים לשוק משוכלל שבו התגמול הוא כלי מרכזי לגיוס עובדים. נקודת האיזון אמנם לא נכונה כרגע, אך עלינו לרסן את עצמנו ולא להשליך מרמות התגמול המקובלות בארה"ב על השוק המקומי. הכל עניין של איזון". יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי, הזהיר מפני התפוצצות במחירי הדיור בעקבות כשלים בהיצע ובבירוקרטיה: "בגלל הריבית והמלחמה אנשים נמנעו מרכישת דירות והמכירות ירדו, אך הביקוש הקיים בפועל כפול בהשוואה לפני כשנתיים. הגידול הטבעי, לצד אחוזי הגירושין והעלייה לישראל בעקבות האנטישמיות בעולם, יוצרים צורך אדיר בבנייה חדשה - בעיקר בפריפריה. אם חברות בנייה ייקלעו לקשיים וייעלמו מהשוק, זה יפגע קשות בהיצע והשוק פשוט יתפוצץ". דמרי התייחס בחומרה גם להתארכות הליכי הרישוי: "בשנות התשעים הייתי מסיים לבנות פרויקט תוך כ-7 חודשים, והיום זה לוקח כ-36 חודשים. כיום, ברגע שאני מקבל היתר בנייה, מבחינתי הפרויקט כבר מאחוריי - הבירוקרטיה לקבלת ההיתר מורכבת וארוכה בהרבה מהביצוע בשטח".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בוועידה: "שוק הון מתפקד הוא תשתית כלכלית, בדיוק כמו תשתיות אחרות. הוא מאפשר לחברות לגייס כסף, להשקיע, להתרחב ולייצר מקומות עבודה. לצד החוסן, יש לנו גם אתגר. אנחנו צריכים יותר חברות ציבוריות, יותר הנפקות ראשוניות יותר גיוסי הון, יותר נזילות ויותר משקיעים ישראלים וזרים. חברות ההייטק שהן המנוע הכלכלי של המשק הישראלי מעדיפות את קרנות ההון סיכון ואחר כך את הבורסה בארה"ב. המפתח לצמיחת שוק ההון והבורסה לשנים הבאות הוא להביא את חברות הייטק לתל-אביב. המיקום הגיאוגרפי של המסחר אינו זה שקובע את שווי החברה. בסופו של דבר, המשקיעים מסתכלים על החברה, על התוצאות שלה, על הפוטנציאל שלה ועל הנזילות. וזה אומר שחברה ישראלית יכולה להנפיק בת"א, להיות גלובלית, ולהיות מחוברת למשקיעים בעולם. אני מאמין שתל-אביב יכולה וצריכה להפוך להיות בית טבעי גם לחברות ההייטק הישראליות שמגיעות לשוק הציבורי. המטרה היא לאפשר להן להיות ישראליות וגלובליות בו-זמנית. מתחילים בתל-אביב עם בסיס משקיעים גלובלי ומקומי ואחר כך יכולים לעשות רישום כפול ללא עלויות וקשיים".