הרטוריקה של נשיא הפד, וורש, בג’קסון הול המשיכה להיות מחוסרת מחויבות מחד, אך ניצית באופן מובהק מאידך.
ספציפית, וורש פתח את דבריו בדרישה שדבריו לא ייחשבו כ"הכוונה לעתיד" (Forward guidance). משם בחר להתמקד דווקא ב-AI - תוך שהוא מכנה אותו "שם בן 80 שנה לטכנולוגיה החדישה ביותר." עם זאת, לאחר סקירה של ההתקדמות המהירה בתחום, הסיק כי עבור הענף "לא ברור איפה התשואה להון תנחת ובאיזה תזמון."
על רקע חוסר הוודאות הזה, הוסיף וורש כי יצא לדרך במטרה "לשנות את הצורה והתפקוד של מה שנקרא ’ההכוונות העתידיות’ של יו"ר הפד." בפרט, ציין כי הכוונה כזו עלולה לייצר חוסר ודאות דווקא בשם הבהירות. מנגד, כאשר המחויבות של קובעי המדיניות לגבי הריבית היא חלקית בלבד, הדבר מעניק חופש לבצע את "הבחירות הנכונות כאשר מגיע הזמן." במקביל, טען כי על הפעילים בשוק לעקוב בעצמם אחר מידע בזמן אמת לרוחב הכלכלה ולהגיע למסקנות עצמאיות - שכן אם השווקים יסתמכו אך ורק על תמחורי הפד וההכוונה שלו, "נהיה כולנו עיוורים להתפתחויות חדשות."
מכאן פנה וורש להציג שבעה עקרונות "לניהול מדיניות מוניטרית ראוי." בין אלה נכללו:
הסתמכות על נתונים: דרישה שהפד יתבסס על נתונים "עכשוויים, מדויקים וברי יישום ככל האפשר."
מגבלת התצפית: הטיעון כי ניתן לראות בפועל רק את הפעילות במשק, ולא את צד הביקוש או ההיצע כשלעצמם.
יעד האינפלציה: הגדרת יעד ה-2% אינפלציה (לפי מדד ה-PCE) כאינטרס מוצק ו"מטרה נייחת" - אם כי בהערה ניצית משהו ציין וורש כי היעד אינו מיישם את עצמו, והאינפלציה אינה חותרת מעצמה אל המרכז.
המנדט הכפול: התפיסה כי המנדט של הפד (תעסוקה ואינפלציה) אינו מהווה בהכרח פשרה, שכן האינפלציה עצמה מזיקה מאוד לשגשוג הכלכלי.
כלי המדיניות: הריבית תוארה ככלי העיקרי של הפד להשגת המנדט, לצד הקביעה כי "כסף משנה" תוך דגש על חשיבות המצרפים המוניטריים.
שקיפות ואחריות: העדפה מוצהרת ל"פד שקט" החייב לגלות אחריות מלאה על מילוי תפקידו.
ראוי לציין כי קיים פער מסוים בין ההקדמה העקבית מבחינה לוגית לבין שלב המסקנות הללו.
בהמשך התפנה וורש לתאר את האופן שבו הוא רואה את הכלכלה כיום. בניגוד לזהירות שליוותה את חלקו הראשון של הנאום, חלק זה כבר ניתקע כהכוונה ניצית לכל דבר. התוצר והתעסוקה תוארו כ"מוצקים" (Solid) - בדומה לתיאורם בהודעות הריבית הרשמיות. האינפלציה, מנגד, תוארה כמדאיגה יותר, כזו הנעה מעל ליעד ה-2%, תוך הדגשה כי המחויבות העיקרית של הפד חייבת להיות שמירה על יציבות המחירים.
בהקשר זה אמר וורש כי הוא "רואה לנכון לפרק את 199 הרכיבים הבודדים של מדד מחירי ה-PCE," וציין כי בשנה האחרונה 54% מהם עלו בשיעור של מעל 3%. וורש נמנע באופן בולט מציון העובדה שרוב העלייה האמורה מרוכזת בסעיפי אנרגיה ושירותים, ואף לא הדגיש את חלקו של ה-AI בסיפור, אך הוסיף כי "גם העלייה האחרונה במחירי הסחורות ראויה למעקב."
רוב פרשנות השוק לנאום הייתה ניצית, כאמור. כעת מתמחר השוק הסתברות של כמעט 60% להעלאת ריבית בהודעה בעוד שבועיים וחצי - לעומת כ-36% ביום הקודם (פער של כ-6 נקודות בסיס בריבית האפקטיבית לתקופה). פער הריביות הגלום לפני ההודעה ואחריה ממשיך להתרחב עד לכדי 15 נ"ב בסביבות מרץ בשנה הבאה. הציפיות קדימה לשנה הקרובה מצביעות כעת על כ-2.3 העלאות ריבית לעומת 1.7 קודם לכן - שקול לריבית אפקטיבית של כ-4.2% לעומת כ-4.05%.
נסיים בהערה כי על אף שהדברים הובילו לעליית תשואות משמעותית בטווחים הקצרים, השוק ממשיך לדבוק באמונתו כי במצב הנוכחי מדיניות ניצית יותר מהווה תחליף להידוק מוניטרי בהמשך. תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה בכ-8 נ"ב בלבד במהלך היום ל-4.72% - רמה אופיינית למדי לתקופה האחרונה.
*הכותב הוא אסטרטג ראשי בנק מזרחי טפחות*