תיק הנכסים הכולל של מבטח שמיר רשם קפיצה של כ-28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-6.9 מיליארד שקל. ההון העצמי של החברה עלה בכ-7.5% והגיע לכ-1.8 מיליארד שקל.
למרות הצמיחה בהיקף המאזן, סך תרומת ארבעת מגזרי הפעילות לרווחי החברה ברבעון השני עמד על כ-13.3 מיליון שקל בלבד - נתון המושפע ישירות מתנודתיות גבוהה בין הליבה הפיננסית והתשתיתית לבין ההשקעות האחרות:
תרומתם של מגזרי המימון והאנרגיה, שהניבו יחד כ-40 מיליון שקל, קוזזה משמעותית בשל הפסד של 25 מיליון שקל במגזר הטכנולוגיה, לצד הפסד קל במגזר הנדל"ן.
שמיר אנרגיה: אבני דרך תכנוניות ושותפויות אסטרטגיות
מגזר האנרגיה ממשיך להוות את מנוע הצמיחה המרכזי של הקבוצה. במהלך המחצית הראשונה של השנה קידמה החברה מספר צעדים תפעוליים ורגולטוריים:
הרחבת זכויות ייצור בישראל: קבלת 3 הסמכות ממשלתיות לקידום תוכניות לתשתיות לאומיות בתחנות כוח בגז טבעי (כולל פרויקט בהספק של עד 900 מגה-וואט, תחנת דוד באזור בית שמש והרחבת אלון תבור).
התקדמות בפרויקטים קיימים: תחילת עבודות באתר תחנת הכוח "קסם" (800 מגה-וואט) לאחר מימוש אופציית השכירות בגבעת השלושה, והשלמת סגירה פיננסית בפרויקט הסולארי "נגב 1" (174 מגה-וואט ייצור ו-935 מגה-וואט שעה אגירה).
הכנסת שותפים והתרחבות גלובלית: השלמת השקעה של פועלים אקוויטי בשמיר אנרגיה (לפי שווי חברה של 2.7 עד 2.9 מיליארד שקל), וחתימה על הסכם אסטרטגי עם קבוצת כלל להשקעות משותפות באירופה בהיקף של כ-307 מיליון אירו, לצד קידום פרויקטי אגירה בליטא.
פרשנות: החוזק התשתי מול הסיכון שבהשקעות ההייטק
תוצאות הרבעון מציגות את מודל ההחזקות של מבטח שמיר במלוא מורכבותו. מחד, החברה נהנית מתזרימים יציבים ומנועי צמיחה ברורים בתחומי המימון והאנרגיה - תחומים שנהנים מביקושים קשיחים, הסמכות ממשלתיות ושותפויות עם גופים מוסדיים חזקים (כמו פועלים אקוויטי וכלל).
מאידך, חשיפת היתר להשקעות טכנולוגיה ונדל"ן מייצרת תנודתיות ומעיקה על השורה התחתונה. בעוד שזרוע האנרגיה בונה תשתית תזרימית ארוכת טווח בישראל ובאירופה, המשקיעים יידרשו לעקוב מקרוב אחר יכולתה של הקבוצה לייצב את תיק ההייטק והנדל"ן, כדי שהתשואה מפעילות הליבה לא תמשיך להתלקק על ידי הפסדי השערוך והירידות במגזרים המקבילים.