החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל עדיין פתוחה. בשלב זה אין תרחיש מובהק והפחתת ריבית (ב-0.25%), או הותרה ללא שינוי הם שני תרחישים אפשריים. שוק הריביות מתמחר הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה (1 לספטמבר) בהסתברות של 46%. נגיד בנק ישראל אמר בעצמו לאחרונה כי החלטת הריבית הקרובה אינה מוכרעת מראש ("will be a live one"), כלומר שתי האפשרויות עדיין עומדות על הפרק.
החלטת הריבית הקרובה תוכרע ככל הנראה לפי ההתפתחויות שיהיו בימים הקרובים במגמה בשקל, בפרמיית הסיכון של ישראל ובתנאי הרקע בשוקי ההון והנתונים בעולם.
יחד עם זאת אנו מעריכים כי בראיה יותר קדימה תהליך הפחתות הריבית בישראל טרם הסתיים והריבית בעוד שנה תהיה נמוכה מתמחור השוק. בעוד ששוקי הריביות מתמחרים כי התרחיש הסביר יותר הוא הפחתת ריבית אחת בראיה שנה קדימה, להערכתנו התרחיש הסביר יותר הוא לפחות שתי הפחתות ריבית בישראל. נציין כי קשה להעריך מה יהיה התזמון של הפחתות אלו ובנק ישראל יחליט בהתאם לתמונת המצב שתהיה לפניו לפני כל ישיבת ריבית.
גם בניתוח ייחודי וארוך טווח - הריבית בישראל גבוהה מדי בהשוואה לתנאי הרקע הכלכליים. דרך שונה "ממבט הציפור" לבחון את הריבית בישראל היא השוואה של רמת הריבית הנוכחית לרמת הריבית בישראל לאורך ההיסטוריה, וביצוע השוואה מקבילה לגבי שיעור האינפלציה ושיעור הצמיחה. לצורך כך, בחנו באיזה אחוזון נמצאת הריבית הנוכחית בישראל בהשוואה להיסטוריה ב-10 וב-20 השנים האחרונות. ככל שהאחוזון גבוה יותר- כך הריבית גבוהה יותר בהשוואה לריביות ההיסטוריות. הריבית הנוכחית בישראל עומדת על 3.5%, רמה שמהווה את האחוזון ה-72% של ההיסטוריה בעשרים השנים האחרונות. במילים אחרות, הריבית כיום בישראל גבוהה מהריבית שהייתה ב-72% מהחודשים ב-20 השנים האחרונות. גם בהשוואה לעשור האחרון הריבית בישראל כיום נמצאת באחוזון גבוה יחסית (64%).
השוואה של הריבית כיום להיסטוריה היא רק חלק מהניתוח ולצד זאת יש להציג גם את תמונת האינפלציה בפועל ואת תמונת הצמיחה. בעוד שהריבית בישראל גבוהה בהשוואה היסטורית, האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 1.5%, כלומר באחוזון של 45%-47%. למעשה, האינפלציה השנתית בישראל כיום מתונה יותר מאשר בכמחצית (וקצת יותר) מהחודשים בשנים האחרונות.
ומה לגבי הצמיחה? שיעור הצמיחה ברבעון האחרון (15.4%במונחים שנתיים) היה חד מאוד בהשוואה להיסטוריה, מצב שלכאורה מקטין את הצורך בהפחתות ריבית. גם שיעור הצמיחה ללא היצור בחו"ל היה חד יחסית (14.4%). יחד עם זאת שיעור הצמיחה הושפע הן מההתאוששות מהמלחמה האחרונה מול איראן והן מהעובדה שהתוצר בישראל נמוך מקו המגמה ערב ה-7 באוקטובר 2023. במילים אחרות: הצמיחה ברבעון השני הייתה אומנם חזקה, אך היא הושפעה מנקודת מוצא חלשה מדי. בכדי לבצע השוואה מלאה ונכונה יותר בחנו את הצמיחה המצטברת בתוצר הרבעוני הריאלי (בניכוי עונתיות) ב-3 השנים האחרונות, כלומר מאז הרבעון השני של 2023 (לפני ה-7 באוקטובר) ועד לרבעון השני של 2026. הצמיחה המצטברת עמדה על 8.4% במשך אותן שלוש שנים.
מדובר באחוזון נמוך של 8%-15% בלבד מההיסטוריה בשנים האחרונות.
המשק רשם לאחרונה התאוששות חדה, אך עדיין הצמיחה המצטברת מאז ערב המלחמה היא מתונה מדי.
בסיכומו של דבר, בעוד שהריבית הנוכחית בישראל גבוהה יחסית להיסטוריה בעשר או בעשרים השנים האחרונות, הרי שהאינפלציה השנתית והצמיחה המצטברת (מאז ערב ה-7 באוקטובר) הן נמוכות בהשוואה היסטורית, כלומר היחסיות של הריבית בישראל אינה תואמת את תמונת המצב היחסית של האינפלציה והצמיחה המצטברת.
להערכתנו, סביר להניח כי לאור האינפלציה ותחזית האינפלציה שלנו שנה קדימה (1.7%) ולאור רמת תוצר נמוכה מהמגמה ערב ה-7 באוקטובר, הריבית בישראל תופחת בשנה הקרובה לפחות פעמיים, גם אם יש אי וודאות לגבי החלטת הריבית הקרובה.
*הכותב הוא אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט*