לאומי מודיע היום (ה’) כי יאפשר ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות קריפטו - ובכך יהיה לבנק הראשון בישראל שמודיע על מתן שירות מסוג זה. לאומי ו-Galaxy digital, כולל Galaxy Custody (לשעבר GK8), חתמו על שיתוף פעולה שנועד לאפשר מסחר בנכסים דיגיטליים עבור לקוחות הבנק.
במסגרת ההסכם, לקוחות לאומי ו-PEPPER יוכלו לרכוש, להחזיק ולמכור נכסים דיגיטליים נבחרים, בהם ביטקוין (Bitcoin), את’ריום (Ether) וסולנה (Solana), באמצעות אפליקציית שוק ההון לאומי טרייד. המסחר יתבצע באזור ייעודי ומאובטח באפליקציה. השירות צפוי להיות זמין ללקוחות בתחילת שנת 2027, בכפוף לקבלת אישור מבנק ישראל.
Galaxy Digital Inc הנסחרת בבורסת נאסד"ק בניו-יורק היא מובילה עולמית בתחום הנכסים הדיגיטליים ותשתיות מרכזי נתונים, ופועלת לקידום הכלכלה המבוזרת. החברה מספקת תשתיות בלוקצ’יין (On-chain Infrastructure) המחברות בין מוסדות פיננסיים לנכסים דיגיטליים, כולל שירותי מסחר, ייעוץ, ניהול נכסים, סטייקינג, (Staking) משמורת עצמית (Self-Custody) וטוקניזציה.
שינוי הגישה הרגולטורית: מעבר מחשש לגישה מבוססת סיכון
ההודעה של לאומי משקפת שינוי משמעותי ביחס הרגולטורי לקריפטו בישראל, לאחר שנים שבהן המערכת הבנקאית נקטה גישה שמרנית ומגבילה מאוד. בעבר, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ראו בפעילות במטבעות וירטואליים סיכון גבוה במיוחד להלבנת הון ומימון טרור, בשל האנונימיות היחסית והקושי במעקב אחר "נתיב המטבע".
כתוצאה מכך, בנקים רבים נקטו מדיניות סירוב גורפת או כמעט-גורפת לקבלת כספים שמקורם בקריפטו, או דרשו בדיקות מעמיקות ומסמכים כבדים שהפכו את התהליך לכמעט בלתי אפשרי עבור לקוחות רבים.
ב-2022 כבר ניסה לאומי (באמצעות Pepper) להשיק שירות דומה בשיתוף עם חברת Paxos האמריקאית, אך הוא לא יצא לפועל באופן מלא בשל חסמים רגולטוריים. באותה תקופה, הוראת ניהול בנקאי תקין 411 (ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור) כללה דרישות מחמירות, ובכללן חובת בירור אוטומטי של מקור הכספים ונתיב המטבע מעל סף של כ-100 אלף שקל בשנה.
רשות המסים אף נאלצה להפעיל נוהל הוראת שעה מיוחד לקבלת כספי מסים מרווחי קריפטו ישירות לחשבון בבנק ישראל, במקרים שבהם הבנקים המסחריים סירבו לקבל את הכספים.בשנים האחרונות חל שינוי הדרגתי.
היקפי הפעילות של ישראלים בקריפטו גדלו משמעותית (על פי נתוני הפיקוח על הבנקים, ב-2025 משכו לקוחות כ-2 מיליארד שקל מהבנקים לרכישת קריפטו, עלייה של כ-40%), והלחץ מצד התעשייה, הכנסת והציבור גבר. ביולי 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים טיוטת תיקון להוראה 411, שמסמנת מעבר ברור לגישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach). על פי הטיוטה בנקים לא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לשירותי תשלום רק משום שמקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים.
רגולציה מקבילה והקשחת הפיקוח על ספקי השירות
במקביל להקלות מצד בנק ישראל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (המפקחת על נותני שירות בנכסים פיננסיים, כולל קריפטו) מהדקת את הרסן. ביולי 2026 פרסמה הרשות הנחיות חדשות המחייבות הפרדה מלאה בין כספי לקוחות לכספי החברה, דרישות הון עצמי מינימליות גבוהות יותר (כ-2–2.5 מיליון שקל, ועוד אחוז מערך הנכסים במשמורת), ואיסור על השקעת ההון העצמי במטבעות דיגיטליים.
בנוסף, פורסמה טיוטה המגדירה אילו מטבעות מותר להציע לציבור (שווי שוק מינימלי גבוה, דירוג בין 50 הגדולים, רישום בבורסות מפוקחות ועוד), במטרה לסנן מטבעות ספקולטיביים וקטנים.ממשלת ישראל מקדמת גם תזכיר חוק ייעודי למטבעות יציבים (Stablecoins), ומתווה חקיקה רחב יותר לנכסים דיגיטליים צפוי ב-2026–2027. בנק ישראל ממשיך במקביל בבחינת השקל הדיגיטלי (CBDC).
משמעות המהלך של לאומי
השירות של לאומי, שיפעל בכפוף לאישור בנק ישראל וצפוי בתחילת 2027, מסמן את הכניסה של הבנקאות המסורתית לתחום באופן ישיר ומפוקח. השילוב עם Galaxy/GK8 מספק תשתית משמורת מתקדמת ומאובטחת, שמפחיתה חלק מהסיכונים שהרתיעו את הרגולטורים בעבר. עבור הלקוחות, המשמעות היא גישה נוחה יותר, במסגרת בנקאית מוכרת, עם טיפול במיסוי ובאבטחה, במקום להסתמך רק על פלטפורמות חיצוניות.עם זאת, המהלך עדיין תלוי באישור הסופי ובגיבוש הכללים המעודכנים. הוא משקף את המעבר מיחס של "חשש וריחוק" ליחס של "ניהול סיכונים מבוקר ואינטגרציה", על רקע הגידול בפעילות הציבורית ובלחץ התעשייתי, תוך שמירה על הגנות מפני סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אם יאושר ויושק כמתוכנן, הוא עשוי לפתוח דלת לבנקים נוספים ולשנות את מפת הגישה של ישראלים לנכסים דיגיטליים.