חברת רוסטיק בייקרי, העוסקת בייצור, שיווק והפצה של מוצרי מאפה קפואים ואפויים למחצה וביבוא מותגי מזון בינלאומיים, פרסמה היום את דוחותיה הכספיים למחצית הראשונה של שנת 2026. זוהי חשיפת הנתונים הראשונה של החברה כחברה ציבורית, לאחר שהלימה בחודש יוני האחרון הנפקת מניות ראשונית בבורסה בתל אביב במסגרתה גייסה כ-200 מיליון שקל.
הדוחות מציגים תמונה מעורבת: לצד שיפור נאה במדדי הרווחיות ובשורה התחתונה, קצב צמיחת המכירות של החברה נותר מתונה למדי.
התייעלות תפעולית מפצה על צמיחה איטית במכירות
סך ההכנסות של רוסטיק בייקרי במחצית הראשונה של 2026 הסתכם בכ-194.6 מיליון שקל, עלייה של 3.1% בלבד בהשוואה לכ-188.8 מיליון שקל במחצית המקבילה ב-2025.
בתחום המאפה, המהווה את ליבת פעילותה של החברה (כ-88% מסך ההכנסות), נרשמה צמיחה צנועה של 1.5% בלבד. בחברה מייחסים גידול זה להתרחבות בסגמנט הקמעונאי ולפתיחת פינות מאפה חדשות במהלך המחצית השנייה של 2025. מנגד, תחום הפעילות הנוסף של החברה (הכולל יבוא מותגים כמו Nature Valley ו-Häagen-Dazs) רשם גידול של 16.2% במכירות, אך בחברה מציינים כי חלק משמעותי מזינוק זה נובע מעיתוי הגעת משלוחי הסחורות לארץ ומכירתם המיידית למפיצים, ולא בהכרח מעלייה מבנית בביקושים.
למרות העלייה המתונה בהכנסות, החברה הצליחה לחלץ שיפור משמעותי ברווחיות. הרווח הגולמי עלה בכ-10% לכ-84.2 מיליון שקל, ושיעור הרווח הגולמי שיפר עמדות לרמה של 43.3% מההכנסות, לעומת 40.6% בתקופה המקבילה. השיפור בשולי הרווח נבע בעיקרו מתהליכי התייעלות שהוטמעו בקווי הייצור במפעל וירידה בעלויות הלוגיסטיקה והשילוח.
בשורה התפעולית רשמה החברה עלייה של 12.8% ל-28.6 מיליון שקל. בשורה התחתונה, הרווח הנקי של רוסטיק בייקרי במחצית הראשונה של 2026 קפץ בכ-31.6% והסתכם בכ-23.5 מיליון שקל, לעומת כ-17.9 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הזינוק ברווח הנקי נתמך גם בשיפור בסעיף הוצאות המימון.
צריך לציין כי חלק משמעותי מהגידול ברווח נבע מהכנסות מימון שנוצרו בעקבות הגיוס ומאיפוס החוב, בעוד הצמיחה התפעולית עמדה על 12.8% בלבד והכנסות החברה צמחו ב-3.1% צנועים. חמורה מכך היא ההשוואה למחצית השנייה של 2025 - נקודת הייחוס הרלוונטית בחברה ללא עונתיות מהותית - החושפת שחיקה בפעילות עם ירידה במחזור מ-210 מיליון שקל ל-195 מיליון שקל ונסיגה ברווח התפעולי. הגופים המוסדיים, שרכשו את המנייה בהנפקה לפי שווי מנופח של מעל מיליארד שקל ומכפיל 20, מופסדים כעת בכ-23% על הנייר, במה שמתברר פעם נוספת כרכישה יקרה של תזרימי ממוצע במחיר מופרז על חשבון כספי החיסכון והפנסיה של הציבור.