מכה כואבת למשק בית הישראלי: בחצות הלילה שבין שבת לראשון (2 באוגוסט) יעלו מחירי הדלק שבפיקוח בשיעור חד, כך שהמחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בתחנה בשירות עצמי יזנק ב-61 אגורות ויעמוד על 8.09 שקלים. באילת, הפטורה ממע"מ, המחיר יזנק ב-51 אגורות ל-6.85 שקלים לליטר. העמלה על שירות מלא תישאר ללא שינוי ותעמוד על 25 אגורות לליטר.
ההתייקרות הנוכחית היא תוצאה ישירה של ההסלמה הצבאית במפרץ הפרסי והלחימה מול איראן, שהציתו מחדש את החששות משיבושים בנתיבי השיט והאספקה הבינלאומיים. הזינוק הופך את התדלוק הקרוב לאחד היקרים שנרשמו בישראל בשנים האחרונות.
ממה מורכבת ההתייקרות?
הגורם המרכזי לזינוק הוא הזינוק במחיר הנפט הבינלאומי (מחיר CIF W MED), שרשם ענישה חדה והוסיף לכל ליטר כ-52 אגורות. תרומה קטנה נוספת להתייקרות מגיעה מכיוון שער החליפין של הדולר והמע"מ הנגזר מהמחיר הכללי.
כך נראה ניתוח הרכב המחיר לליטר לצרכן:
מחיר הבנזין הבינלאומי (CIF) והובלה: 2.60 שקלים לליטר (כ-32% ממחיר הליטר), עצימות התייקרות של 52 אגורות מרכזית בעדכון זה.
מס בלו: 3.61 שקלים לליטר (כ-45% ממחיר הליטר). רכיב קבוע שאינו מושפע ממחיר חבית הנפט אך מהווה את חלקו הארי של המחיר.
מע"מ: 1.24 שקלים לליטר (כ-15% ממחיר הליטר).
סל הוצאות שיווק: 0.64 שקלים לליטר (כ-8% ממחיר הליטר).
האם המדינה יכולה להתערב?
כשמפרקים את המספרים, מתגלה התמונה המוכרת של מנגנון מיסוי הדלק בישראל: 60% מהסכום שמשלם הנהג הישראלי עבור כל ליטר בנזין בתחנה (45% בלו ו-15% מע"מ) זורמים ישירות לקופת המדינה.
בעבר, בתקופות של זינוקים חדים במחירי הנפט בעולם, במשרד האוצר בחנו או יישמו מנגנונים של הפחתת מס הבלו כדי למתן את המכה לצרכן ולמנוע תדלוק של האינפלציה המשקית. כעת, כשהנפט העולמי מושפע ישירות מתנודות המלחמה במזרח התיכון והפרמיות על סיכוני השיט מאמירות, השאלה המרכזית היא האם באוצר יבחרו להמשיך לספוג את הזינוק דרך אובדן הכנסות ממיסים, או שיאפשרו למחיר הדלק הגבוה לחלחל הלאה אל מחירי התחבורה, ההובלה ושרשרת האספקה כולה.