אלביט מערכות בוחנת הסבה של אוניות מסחריות לבסיסים אוויריים צפים, שיוכלו לשאת ולהפעיל עד 12 כטב"מי הרמס 650. הרעיון עשוי לאפשר למדינות ולצבאות להרחיב את יכולות המודיעין והמעקב שלהם בלב הים, ללא העלות והמורכבות של נושאת מטוסים. עבור אלביט, זו גם הזדמנות למכור מערכת רחבה בהרבה מכלי הטיס עצמם.
ב-13 ביולי פרסמה אלביט באתר החברה מאמר מקצועי תחת הכותרת "Small Deck, Long Reach". במאמר הציגה החברה קונספט להסבת אונייה מסחרית לפלטפורמה שתישא בין תשעה ל-12 כטב"מי הרמס 650 ספארק, לצד תשתיות סיפון, מערכות שליטה וציוד לתמיכה במשימות.
האונייה אמורה לשמש נקודת המראה ונחיתה ניידת, שתאפשר להפעיל כטב"מים הרחק מבסיסים יבשתיים ולהרחיב את הכיסוי האווירי מעל מרחבים ימיים גדולים. בשלב זה מדובר בקונספט רשמי שאלביט מציגה ובוחנת מול השוק. החברה טרם חשפה לקוח, חוזה, כלי שיט שנבחר להסבה או תוכנית ניסויים בים.
להפוך אוניית סוחר לבסיס אווירי
הצורך שאלביט מזהה ברור. מדינות נדרשות לפקח על נתיבי סחר, אזורים כלכליים, גבולות ימיים ומתקנים אסטרטגיים המשתרעים על פני שטחים עצומים. אלא שהחיישנים שעל כלי השיט מוגבלים בטווח ובקו הראייה.
מסוקים יכולים להרחיב את אזור הכיסוי, אך הפעלתם דורשת צוותים, תחזוקה ותשתיות יקרות. כטב"מים קטנים שממריאים אנכית פשוטים יותר להפעלה, אך בדרך כלל מוגבלים במשך הטיסה ובמשקל החיישנים שהם יכולים לשאת.
אונייה שמפעילה כמה כטב"מים בעלי יכולת שהייה ממושכת מציעה פתרון ביניים. היא יכולה להתמקם סמוך לאזור הפעילות, בעוד כלי הטיס סורקים נתיבי שיט, עוקבים אחר כלי שיט חשודים, מאתרים איומים ומעבירים מידע בזמן אמת לכוחות הפועלים באזור.
אלביט הציגה את יפן, דנמרק וגרמניה כדוגמאות למדינות המתמודדות עם מרחבים ימיים גדולים ומרוחקים. הקונספט אינו מיועד להחליף נושאת מטוסים, אלא להציע יכולת אווירית ממוקדת ונגישה יותר למשימות מודיעין, תצפית וגילוי.
הכטב"ם קיים, הבסיס הצף עדיין לא
במרכז הקונספט נמצא הרמס 650 ספארק, שאלביט חשפה בשנת 2024. הכטב"ם מסוגל לשהות באוויר עד 24 שעות, לפעול בתקשורת ישירה לטווח של עד 300 קילומטר ולהשתמש בתקשורת לוויינית למשימות מעבר לטווח הראייה.
הוא מציע מטען שימושי של עד 260 קילוגרם ושמונה עמדות לנשיאת ציוד, המאפשרות לשלב מצלמות, מכ"מים ומערכות מודיעין. הוא גם תוכנן להמראה ולנחיתה אוטומטיות ממסלולים קצרים ולפעילות באמצעות צוות טכני מצומצם יחסית.
אלביט מתכננת להתבסס גם על התאימות של הרמס 650 לתשתיות השליטה של הרמס 900. בתצורה שהציגה החברה, חלק מהשליטה בכלים יוכל להתבצע מהיבשה, בעוד האונייה תשמש בעיקר להפעלתם ולהחזרתם. כך ניתן יהיה לצמצם את מספר תחנות השליטה ואת כוח האדם הנדרש על הסיפון.
עם זאת, החלק הימי של המערכת עדיין לא הודגם. אלביט לא פרסמה המראה או נחיתה של הרמס 650 מסיפון נע, ולא פירטה איזה סוג של אונייה יידרש או אילו התאמות מבניות ותפעוליות יהיה צורך לבצע.
מערכת שלימה ולא רק מכירת כטב"מים
מבחינה עסקית, הפוטנציאל אינו מסתכם במכירת תשעה או 12 כלי טיס. פלטפורמה כזו תזדקק למערכות שליטה ובקרה, תקשורת לוויינית, מכ"מים, חיישנים, עיבוד מידע, ציוד תחזוקה, הדרכת צוותים ותמיכה לאורך שנים.
אלביט מחזיקה כבר כיום בחלק גדול מהמרכיבים הללו. לצד משפחת כטב"מי הרמס היא מספקת מערכות מודיעין, תקשורת, שליטה וחיישנים לפעילות אווירית וימית. בתרחיש שבו הקונספט יבשיל, שותף ימי יוכל לספק את האונייה ואת ההתאמות המבניות, בעוד אלביט תספק את כלי הטיס ואת המעטפת הטכנולוגית שהופכת אותה למערכת מבצעית.
המשמעות היא מעבר אפשרי ממכירת פלטפורמות בודדות לאספקת פתרון מערכתי שלם. עסקה כזו עשויה לכלול הכנסות לא רק מאספקת הציוד, אלא גם מהטמעה, תחזוקה, שדרוגים ושירות לאורך חיי המערכת.
השוק כבר מתחיל להתקדם בתחום
אלביט אינה הראשונה שמנסה להפעיל כטב"מים בעלי כנף קבועה מכלי שיט. בייקאר הטורקית כבר הפעילה את כטב"ם הביירקטאר TB3 מהאונייה TCG Anadolu. ביוני 2025 דיווחה החברה כי הכלי השלים 100 גיחות מהסיפון, שכללו המראות ונחיתות אוטונומיות במסגרת ניסויים בים.
הפתרון הטורקי שונה מהקונספט של אלביט, אך הוא מוכיח שהרעיון כבר מתקדם בעולם משלב ההדמיות לניסויים מעשיים. המשמעות עבור אלביט היא שהשוק עשוי להתפתח, אך גם שהמתחרות כבר פועלות בו.
השלב הבא עבור החברה יהיה מעבר מהצגת התפיסה לבחירת שותף, לקוח או פלטפורמה לניסוי. רק אז ניתן יהיה להעריך אם מדובר במוצר מסחרי עתידי ובהזדמנות כספית משמעותית.
ועדיין, עצם הפרסום הרשמי מלמד על כיוון מעניין. אלביט מסמנת קטגוריה חדשה המחברת בין שוק הכטב"מים לבין הצורך הגובר של מדינות וצבאות בשליטה על מרחבים ימיים. אם הקונספט יבשיל, הוא עשוי להפוך לכיוון אסטרטגי נוסף עבור החברה: לא רק למכור כלי טיס וחיישנים, אלא לספק בסיסים אוויריים צפים ומעטפת מבצעית שלמה.
*הכתבה נכתבה בשיתוף focusfin