יוסי קצנלבוגן, מייסד ומנכ"ל ז.ק בסט<br>קרדיט: מאיר לביא
יוסי קצנלבוגן, מייסד ומנכ"ל ז.ק בסט קרדיט: מאיר לביא

הקרב על בול מסחר והשקעות הציבורית עולה מדרגה: לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה הבוקר התנגדות ע"י יוסי קצנלנבוגן (מחזיק אג"ח סדרה ב’ ובעל עניין רשום בה) באמצעות עו"ד אביחי ורדי לבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחברת בול מסחר והשקעות הציבורית (חדל"ת 92545-06-26). בקשה שהוגשה לפני ימים אחדים ע"י החשבת המלווה של החברה.

במרכזה של ההתנגדות עולה הטענה כי הבקשה לפתיחה בהליך של חדלות פירעון הוגשה בטרם נבחנה הצעת רכישה שהוגשה ע"י המציעים יוסי קצנלבוגן ועו"ד יעקב לוי. לטענת המבקש, לפני נקיטת צעד בלתי הפיך כמו חדלות פירעון, יש מקום לבחון באופן מלא את חלופת השיקום והרכישה, שעשויה להשיא תמורה גבוהה לנושים.

השאלה הכלכלית: 40 מיליון שקל לנושים או מעבר מהיר לחדלות פירעון?

בול מסחר והשקעות הציבורית נקלעה בשנת 2023 לקשיים ולא עמדה בתשלומי אג"ח בהיקף כולל של כ-124 מיליון שקל. בהמשך אושר הסדר חוב שבמסגרתו הועברו 80% ממניות החברה לנושים. כעת טוען המבקש לעצור את הכניסה להליך של חדלות פירעון, כי כשבועיים לפני שהחשבת המלווה של החברה הגישה לבית המשפט בקשת חדלות פירעון, הונחה על שולחנה ההצעה לרכישת החברה. ההצעה שהוגשה מטעם יוסי קצנלנבוגן ועו"ד כלכלן יעקב לוי, כוללת תשלום מזומן מיידי של 10 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, הזרמה של 2 מיליון שקל לחברה, הקצאת 15% ממניותיה למחזיקי האג"ח, וכן מנגנון השתתפות בגביית תיק אשראי קיים בהיקף ברוטו של כ-129 מיליון שקל, עד לתקרה מצטברת של 30 מיליון שקל. מכאן נובעת, לטענתם, האפשרות לתמורה כוללת של עד כ-40 מיליון שקל.

הטענה המשפטית: לפני פירוק יש לבחון חלופות

בהתנגדות שהוגשה נטען כי מאחר שההצעה כוללת רכיבים שעשויים להשפיע על התמורה לנושים, היה מקום לבחון אותה באופן מקצועי ומסודר לפני קידום הליך חדלות פירעון. עוד נטען כי בבקשת חדלות הפירעון לא הוצגה לבית המשפט תמונה כלכלית מלאה דיה, ובכלל זה לא נותחו במלואם שווי השלד הבורסאי, רישיון האשראי, נכסי החברה והחלופות האפשריות למימוש ערך עבור הנושים.

הפער החשבונאי: בסיסי מדידה שונים

עוד נטען לפער של כ-23 מיליון שקל בין נוסח בקשת הפירוק שבה הוצג החוב לפי הערך הנקוב של אגרות החוב, מול הדוחות הכספיים המבוקרים ששם נמדדה אותה התחייבות בהתאם לכללי IFRS (לאחר ההסדר שאושר בספטמבר 2024). עובדה שלא הובהרה דיו בנוסח שהוגש לבית המשפט.

במקביל להגשת ההתנגדות, קבע בית המשפט בשלב זה דיון בבקשה ליום 11 באוקטובר 2026, וכן הורה לממונה על הליכי חדלות פירעון לבצע פרסום לפי תקנה 21 לתקנות. המבקש סבור כי ההתנגדות והמסמכים שהוגשו במסגרתה מציגים סוגיות מהותיות המצדיקות את בחינת החלטת ביהמ"ש ועמדת הממונה כבר בשלב זה, ומקווה כי לאחר עיון בחומר שהוגש יימצא כי יש מקום להידרש לטענותיו בטרם קיום הדיון שנקבע והיא אינה בהכרח התנגדות עקרונית להליכי חדלות פירעון, אם יתברר שהם חיוניים.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש