שוק חוות השרתים (Data Centers) העולמי נמצא באחת מתקופות הגאות הגדולות בתולדותיו, בעיקר בזכות הזינוק הדרמטי בביקוש לתשתיות בינה מלאכותית (AI). לפי הערכות בשוק, קיבולת חוות השרתים בעולם צפויה לגדול בכ-140 ג’יגה-וואט עד שנת 2030. אלא שהצמיחה המהירה הזו נתקלת בחסם מרכזי: רגולציה מחמירה והתנגדות סביבתית עזה להקמת גנרטורי דיזל מזהמים, המשמשים כיום כמערכות הגיבוי המרכזיות של חוות אלו.
על הגל הזה מנסה לרכב חברת פינרג’י הישראלית, הנסחרת בבורסה בתל אביב. החברה, שמפתחת גנרטורים מבוססי טכנולוגיית אלומיניום-אוויר, דיווחה על חתימת מזכר הבנות אסטרטגי עם חברת ייצור והרכבה גלובלית מובילה מארצות הברית, שמחזורים השנתיים נאמדים במיליארדי דולרים. המטרה: שיתוף פעולה לקראת שלב הייצור ההמוני של מערכות הגיבוי של החברה.
השוק הגיב בעניין לדיווח, ומניית החברה מזנקת. עם זאת, מבט ביקורתי על פרטי הדיווח מגלה כי הדרך להכנסות של ממש עדיין ארוכה, וכי החברה מקדימה לפרסם תחזיות גרנדיוזיות עוד לפני שהונחה אבן הפינה הראשונה במפעל.
המספרים הגדולים של התחזית, מול המציאות בשטח
בפינרג’י לא חסכו במספרים מרשימים ומציינים כי השותפות מיועדת לשלב הייצור ההמוני, שצפוי להתחיל בהיקף של כ-300 מגה-וואט בשנה, ומשם לצמוח ליעד של מספר ג’יגה-וואט, היקף המייצג מכירות של מיליארדי דולרים.
אולם, מדובר במזכר הבנות שהוא למעשה הצהרת כוונות בלבד, הסכם ראשוני שאינו מחייב משפטית. מעבר לכך, פינרג’י צפויה להתחיל תחילה בייצור בכמויות קטנות בהרבה, ורק בשלב עתידי ולא נקוב לעבור לייצור משולב עם החברה האמריקאית.
המודל העסקי: לשמור על המוח, להוציא את הידיים
הטכנולוגיה של פינרג’י (AAG) מייצרת חשמל באמצעות תגובה אלקטרוכימית בין אלומיניום לחמצן, ללא שריפה וללא פליטת מזהמים באתר. המערכת מסוגלת לספק חשמל למספר ימים באמצעות החלפת לוחות האלומיניום, וזמני התגובה שלה דומים לאלו של גנרטור דיזל. הטכנולוגיה אף נבחרה לאחרונה על ידי קונסורציום חדשנות הכולל ענקיות כמו גוגל ומיקרוסופט לצורך פרויקט תיקוף וולידציה.
כדי להגן על הטכנולוגיה הזו, פינרג’י בחרה במודל של הפרדה תפעולית. החברה תשמור בשליטתה הישירה את ייצור רכיבי הליבה, שבהם מרוכז רוב הקניין הרוחני שלה, בעוד שהרכבת המערכות המלאות תבוצע באמצעות קבלני ייצור חיצוניים, ובהם החברה האמריקאית.
המודל הזה, המכונה בתעשייה "Asset-Light", נועד לאפשר לחברה הישראלית להתרחב במהירות מבלי להשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת מפעלי ענק, אך הוא גם הופך אותה לתלויה לחלוטין ביכולת הביצוע, בלוחות הזמנים ובשורת הרווח של קבלנית המשנה האמריקאית.
חובת ההוכחה נותרה על החברה
"חברות חוות השרתים בוחנות היום לא רק את טכנולוגיית הגיבוי עצמה, אלא גם את היכולת לספק אותה בהיקפים תעשייתיים", מסר מנכ"ל פינרג’י, עמנואל לוי. לדבריו, מזכר ההבנות נועד לענות על ציפיות הלקוחות ולאפשר חדירה מסיבית לשוק.
בשורה התחתונה, פינרג’י מחזיקה ביד מוצר שנמצא בדיוק בצומת הביקושים של עולם הטכנולוגיה והקלינטק, וההסכם הנוכחי הוא ללא ספק צעד בכיוון הנכון. עם זאת, המשקיעים בשוק ההון צריכים לזכור שבין הצהרת כוונות לבין ייצור המוני של מיליארדי דולרים מפרידים עדיין אינספור שלבי פיתוח, בדיקות, חתימה על חוזים מחייבים, ובעיקר, הזמנות רכש חתומות מלקוחות קצה. עד שזה יקרה, המספרים הגדולים נותרים בעיקר על הנייר.