תעשיית הקרנות סיכמה את המחצית הראשונה של השנה עם כניסת כספים מרשימה של כ-41 מיליארד שקל, אך חודש יוני האחרון המחיש את עוצמת הטלטלה בשווקים.
ירידות השערים החדות בבורסה המקומית מחקו מיליארדי שקלים משווי הנכסים המנוהלים, והובילו לרוטציה מהירה של גופים מוסדיים אל מחוץ למניות בתל אביב.
נתוני סיכום המחצית הראשונה של שנת 2026 בתעשיית קרנות הנאמנות, לפי נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, חושפים תמונה דו-קוטבית. מצד אחד, בסיכום חצי שנתי, התעשייה מציגה צמיחה נומינלית יפה ויציבה. מצד שני, מבט מעמיק אל תוך חודש יוני מגלה חיפוש אחר חוף מבטחים.
המציאות הגיאופוליטית המורכבת בישראל, לצד אינפלציה עקשנית בארצות הברית, שינו בצורה ניכרת את העדפות הציבור והגופים המוסדיים.
תמונת המצב של המחצית: הציבור משלם על הגנה
במהלך החצי הראשון של השנה צמחו נכסי תעשיית הקרנות בשיעור של כ-9.2%, והגיעו להיקף של כ-826.5 מיליארד שקל. הצמיחה הזו הורכבה מעליית ערך בשווקים בגובה של כ-28.6 מיליארד שקל, ומגיוסים נטו של כ-40.9 מיליארד שקל. אלא שהסיפור האמיתי אינו עצם הגיוס, אלא לאן הלך הכסף.
הקרנות הכספיות, המהוות מכשיר חיסכון סולידי לטווח קצר המושפע ישירות מגובה הריבית, המשיכו לטרוף את הקלפים. הן ריכזו כ-22.8 מיליארד שקל, המהווים יותר ממחצית מסך הגיוסים של כלל התעשייה. נכון לסוף יוני, סך הנכסים בקרנות הכספיות הגיע לשיא כל הזמנים של כ-203.2 מיליארד שקל.
המשמעות ברורה: הציבור ומנהלי ההשקעות לא ממהרים לקחת סיכונים מיותרים במניות. כאשר הריבית במשק עדיין ברמה גבוהה, האפשרות להחנות את הכסף בקרן כספית שקלית נתפסת כחלופה אטרקטיבית ובטוחה יותר.
התעשייה האקטיבית המסורתית הציגה גם היא גיוס של כ-18.9 מיליארד שקל, בעיקר דרך קטגוריית אג"ח כללי ואג"ח מדינה.
יוני השחור בתל אביב: המוסדיים בורחים מהמניות בארץ
חודש יוני שינה את המומנטום הכללי של השנה והיווה קריאת השכמה למשקיעים. במהלך חודש זה לבדו, שוק המניות הישראלי ספג חבטה קשה עם ירידות חדות של 8.7% במדד ת"א 35 ו-9.5% במדד ת"א 125. הנפילות הללו הובילו למחיקת ערך דרמטית של כ-12.3 מיליארד שקל משווי הנכסים המנוהלים בתעשייה, כך שסך הנכסים הכולל בפועל ירד בהשוואה לחודש מאי.
התגובה הפיננסית לא איחרה לבוא. מהקרנות המתמחות במניות בישראל, הן האקטיביות והן הפסיביות, נרשמה יציאה בהולה של כ-5.5 מיליארד שקל בתוך חודש אחד בלבד. באפיק הפסיבי בלטו במיוחד קרנות הסל המתמחות במניות בארץ, שפדו סכום חריג של כ-4.8 מיליארד שקל. באפיק המחקות נרשם פדיון של כ-200 מיליון שקל.
לפי הערכות בשוק, המגמה הזו היא תוצאה ישירה של הקטנת פוזיציות אגרסיבית מצד אחד או יותר מהגופים המוסדיים הגדולים בישראל, שהחליטו להסיט כספים ממניות מקומיות אל עבר מניות בחו"ל, שם נרשמו בקרנות המחקות גיוסים של כ-750 מיליון שקל ביוני.
המלכודת המטבעית של הקרנות הפסיביות
בגזרת הקרנות הפסיביות, העוקבות אחר מדדים, נרשמה במחצית הראשונה מגמה מעורבת עם נטייה שלילית, שהסתכמה בפדיון של כ-0.7 מיליארד שקל. עם זאת, בתוך הקטגוריה הזו התקיים עיוות קשה: הקרנות המחקות גייסו כ-7.7 מיליארד שקל, בעוד שקרנות הסל פדו כ-8.4 מיליארד שקל. הסיבה המרכזית לפער המטורף הזה נעוצה בשער החליפין. עיקר הפעילות בקרנות הסל מופנה למדדים בינלאומיים החשופים לדולר האמריקאי. למעט חודש יוני, המחצית הראשונה של השנה התאפיינה במגמה כללית של היחלשות הדולר מול השקל. היחלשות המטבע האמריקאי גרמה למשקיעים, ובעיקר למוסדיים, לצמצם במהירות את החשיפה המטבעית שלהם כדי להימנע מהפסדי הון, ולגרור פדיונות כבדים מקרנות הסל.
ניתוח: החששות הגיאופוליטיים מכריעים את השוק
כדי להבין את התנהגות המשקיעים, יש להסתכל על תמונת המאקרו. המחצית הראשונה של השנה התאפיינה בתנודתיות גבוהה על רקע אינפלציה "דביקה" בארצות הברית שנותרה סביב 3%, מה שהוביל את הפדרל ריזרב להותיר את הריבית ברמה גבוהה ודחה את תקוות השוק להקלות מהירות.
בישראל, חרף העובדה שהאינפלציה חזרה למרכז יעד בנק ישראל (1%-3%) ואפשרה הורדת ריבית מסוימת, המתיחות הביטחונית הישירה מול איראן וחיזבאללה המשיכה להעיב על השווקים. מרווחי התשואות באג"ח הקונצרני המקומי הגיעו לשפל היסטורי, מצב שמשמעותו היא שהתשואה העודפת שחברות מציעות כבר לא מפצה על הסיכון הקיים בשוק.
בשורה התחתונה, המשקיע הישראלי במחצית הראשונה של 2026 בוחר להקשיב לרוחות המלחמה ולאזהרות המאקרו. הכסף הגדול בורח מנכסי סיכון מקומיים, מוסט בחלקו לחו"ל, ובחלקו הגדול מתחפר עמוק בתוך נכסים נזילים ובטוחים כמו קרנות כספיות, מתוך הבנה שהשקט עוד רחוק.