משרד האוצר מפרסם את נתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש אפריל 2026.
הגירעון החודשי עמד על כ-3.3 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש אפריל אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-11.2 מיליארד שקל.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים קטן בכ-0.4 נקודות אחוז ועמד על כ-3.8% מהתוצר.
הכנסות המדינה בחודש אפריל עמדו על כ-50.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה ההכנסות הסתכמו בכ-213.1 מיליארד שקל, לעומת כ-195.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות הממשלה בחודש אפריל עמדו על כ-53.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה ההוצאות הסתכמו בכ-203.2 מיליארד שקל לעומת כ-202.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול מתון של כ-0.2%.
שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי, בנק דיסקונט, מציין: "מאז תחילת השנה (ינואר עד אפריל) נרשם עודף תקציבי של 9.9 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון של 7.4 מיליארד שקל שנרשם בתקופה מקבילה אשתקד. הוצאות הממשלה רשמו בשליש הראשון של השנה עלייה מתונה של 0.2% בלבד לעומת תקופה מקבילה אשתקד. נזכיר כי התכנון לתקציב 2026 הוא גידול של כ-7.3%, כלומר המגמה של העלייה בהוצאות עד כה מתונה משמעותית מהתכנון השנתי. עוד נזכיר כי באפריל כבר יושם תקציב 2026.
"בהוצאות משרדי הממשלה נרשמה אפילו ירידה של 0.6% לעומת 2026, בשל ירידה בהוצאות הפינויים ופער בעיתוי תשלומי המילואים (אשתקד באפריל, השנה במאי). בהוצאות מערכת הביטחון נרשמה עלייה אך במשרדים הכלכליים והחברתיים נרשמה ירידה בהשוואה ל-2025. בהכנסות נרשמה עלייה של כ-9%, כשבהכנסות ממיסים נרשם גידול של כ-11.8%".
מה קורה להכנסות אם מנטרלים אירועים חריגים?
קצביאן מסביר כי במונחים ריאליים (ניכוי השפעת האינפלציה) ושיעורי מס אחידים ובנטרול תשלומים חריגים ותשלומים שנדחו ממרץ - הגביה באפריל 2026 ממסים ישירים עלתה ב-6% לעומת אפריל 2025 והגביה ממסים עקיפים עלתה בשיעור דומה.
במילים אחרות: מכירת Wiz תרמה להכנסות, אך גם בנטרול עסקה זו תמונת המצב חיובית והגירעון הכולל נמוך יחסית. בשליש הראשון של השנה ההכנסות ממיסים עלו ב-7% לעומת תקופה מקבילה ב-2025.
"מעניין לציין כי מגמת הגבייה של מיסים בניכוי עונתיות/גבייה חריגה/שינוי חקיקה הינה מגמה חזקה ומעל לקו המגמה של 2010-2019. מדובר בנתון חיובי שתומך בהפחתת ריבית בנק ישראל בקרוב (אלא אם כן תהיה הפתעה ניכרת לרעה בשקל/מדד אפריל), תומך בשוק האג"ח הממשלתי ומתיישב עם הפרמטרים האחרים של ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל", אמר קצביאן. "אם המגמה תימשך - יתכן והצורך בהתאמות פיסקליות לאחר הבחירות יתמתן".