ורידיס היא הקבוצה המובילה בישראל בתחום איכות הסביבה והמיחזור, הפועלת מאז 1993 לאורך שרשרת ערך שלמה, שמתחילה מאיסוף פסולת ברחובות ועד ייצור חשמל ומיחזור קרטון תעשייתי. לאחר שנים של ניסיון, שינויים מבניים ומיזוג עם אינפיניה (לשעבר נייר חדרה שפועלת מ-1951 ומתעסקת כיום גם בתחום הקרטון וגם בתחום הנייר הלבן), הדוח השנתי ל-2025 הראה לנו צמיחה אמיתית ומשמעותית בחלק מהמגזרים.
תחומי הפעילות של ורידיס
ורידיס פועלת בחמישה תחומי פעילות עיקריים המרכיבים יחד שרשרת ערך סביבתית ותשתיתית: התחום הראשון הוא קרטון, המתנהל בעיקר דרך אינפיניה, ורשם הכנסות של כ-1.2 מיליארד שקל. זהו למעשה תחום ההכנסות הגדול ביותר של החברה, שכולל איסוף ועיבוד קרטון ממוחזר, ייצור גלילי נייר לקרטון גלי, וייצור אריזות לתעשיית המזון והצריכה.
התחום השני הוא איכות הסביבה (פסולת), שהניב בשנת 2025 הכנסות של כ-970 מיליון שקל, שכולל את הגרעין התפעולי של החברה, איסוף פסולת עירונית ותעשייתית, מיון, מיחזור, ייצור דלק מפסולת (RDF), הפעלת מטמנות ואתרי הטמנה, וטיפול בפסולת מסוכנת וקרקעות מזוהמות. ורידיס מפעילה לשם כך כ-300 משאיות פרוסות על פני ארבעה אזורים גיאוגרפיים בישראל, ועובדת מול רשויות מקומיות, גופים תעשייתיים ולקוחות פרטיים.
התחום השלישי הוא תחום הנייר הלבן (אינפיניה), שהניב הכנסות של כ-225 מיליון שקל, אך זהו תחום שנמצא בסיומו. בדצמבר 2025 הופסקה פעילות הייצור, ומ-2026 החברה תמשיך בתחום זה אך ורק כסוחרת ומייבאת נייר, ולא כיצרנית. תחום זה הכניס לחברה ב-2025 כ-225 מיליון שקל. התחום הרביעי הוא התפלת מים, שם מחזיקה ורידיס ב-50% ממתקן ההתפלה באשקלון שמשמש כאחד הגדולים בעולם, המתפיל כ-120 מיליון מ"ק מי ים בשנה.
בנוסף, ורידיס מחזיקה ב-100% מחברת ההפעלה של המתקן. ההכנסות הישירות של המגזר עמדו על כ-125 מיליון שקל, אך ערכו האמיתי מתבטא בדיבידנדים שמוזרמים למעלה לאחר פרעון מלא של החוב הפרויקטלי. והתחום האחרון הוא אנרגיה, שדרכו מחזיקה ורידיס ב-20% מ-OPC ישראל, יצרן חשמל פרטי מוביל המשלב תחנות גז, אנרגיה סולארית ואגירה. ההכנסות הישירות של המגזר עמדו על כ-67 מיליון שקל, אך עיקר ערכו בא לידי ביטוי דרך חלקה בתוצאות OPC ובדיבידנדים.
הנתונים הכספיים
ההכנסות הכוללות לשנת 2025 עמדו על כ-2.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-123 מיליון שקל לעומת 2024, אבל המספר הזה מטעה. הסיבה העיקרית לקיטון היא מכירת גרפיטי (פעילות צרכי משרד) במהלך 2024, ועצירת ייצור הנייר הלבן. שתיהן פעולות מכוונות של ניקוי תיק הפעילות, לא ירידה תפעולית. מנגד, תחום הקרטון רשם צמיחה מרשימה, הכנסות עלו מ-1.118 מיליארד ל-1.199 מיליארד שקל, והרווח המגזרי קפץ ממש מ-4 מיליון ל-67 מיליון שקל, כשהסיבות לכך הן התייעלות, שיפור תמהיל המכירות, עלייה בכמויות ועלייה במחירי המכירה. זו לא מחזוריות שוק בלבד, זו עדות להצלחת תהליך האינטגרציה עם אינפיניה שנמשך שנים.
ה-EBITDA הכולל של הקבוצה עלה מ-621 ל-682 מיליון שקל (לפני הפרשות), מה שמשקף שיפור אמיתי בכושר ייצור המזומנים. הרווח הנקי ספג הפסד של כ-18.5 מיליון שקל לעומת רווח של 207 מיליון שקל בשנה הקודמת, בעיקר בגלל גורם חשבונאי מ-2024. בשנת 2024 נכללה עליית ערך של נדל"ן להשקעה בסך 261 מיליון שקל, אך השנה הסכום הזה ירד ל-2 מיליון בלבד. כלו מר, הרווח של 2024 היה מנופח חד-פעמי ומלכתחילה לא היה צריך לשערך אותו ב-2024 כהשקעה של 261 מיליון שקל, לכן הנתון הזה נפגע ב-2025.
חטיבת התפלת המים
החברה מעסיקה מעל 2,000 עובדים, עם EBITDA של כ-621 מיליון שקל, יחס הון למאזן של 37%, אלה המספרים שמסכמים את ורידיס בשנת 2025. אבל אחד הנכסים המעניינים ביותר בתיק הפעילות הוא דווקא זה שהכי פחות נראה על פני השטח: חטיבת התפלת המים. ורידיס מחזיקה ב-50% ממתקן ההתפלה באשקלון, אחד ממתקני ההתפלה הגדולים בעולם, המתפיל כ-120 מיליון מ"ק מי ים בשנה ומספק מים לצרכנים, לתעשייה ולחקלאות. בנוסף, ורידיס מחזיקה ב-100% מחברת ההפעלה של המתקן.
ההכנסות הישירות של המגזר אמנם עומדות על כ-125 מיליון שקל בלבד, אך זה המספר המטעה ביותר בדוחות החברה כי עיקר הערך מגיע מהדיבידנדים שמוזרמים מ-VID (חברת הזיכיון) לאחר שבשנת 2025 נפרע במלואו החוב הפרויקטלי של המתקן. פרעון החוב הזה הוא אירוע גדול כי כל עוד ההלוואה הייתה פעילה, התזרים מהמתקן שירת קודם כל את הבנקים. עכשיו, כשהחוב אפס, הדיבידנדים זורמים ישירות לורידיס. כ-43 מיליון שקל ב-2025 לעומת 31.5 מיליון בשנה הקודמת ומדי שנה, ככל שהמתקן ממשיך לפעול, הסכום הזה צפוי לגדול. מתקן אשקלון פועל מכוח זיכיון מדינה, מה שמקנה לו יציבות הכנסות גבוהה במיוחד. תעריפי המים קבועים ומוסדרים, הביקוש מובטח, ואין תחרות אמיתית על המים שהמתקן מספק.
מגזר איכות הסביבה, מנוע הצמיחה של הקבוצה
תחום הפסולת נשאר הליבה של ורידיס, עם הכנסות של כ-970 מיליון שקל ו-EBITDA של 245 מיליון. מה שמייחד את המגזר הזה הוא שמדובר בשוק מוגן ברובו. ורידיס פועלת לפי חוזים ארוכי טווח עם רשויות מקומיות לאיסוף פסולת, ומפעילה מטמנות שהן תשתית לאומית שאין תחרות אמיתית עליה בטווח הקרוב. הקבוצה מחזיקה כ-300 משאיות איסוף ופועלת על פני ארבעה אזורים גיאוגרפיים. יותר מכך, הכנסות ממטמנות מזרימות דיבידנדים שצומחים מדי שנה, כ-42 מיליון שקל ב-2025 לעומת 22 מיליון ב-2024. גם בלי להגדיל את נפח ההטמנה, הקיבולת הקיימת כבר מספקת בסיס להכנסות יציבות.
בשביל להבין את מנוע הצמיחה של ורידיס, נבין קודם מה זה מתקני מיון ומה זה RDF. RDF זה דלק תוצר פסולת וזה עובר תהליך. פסולת עירונית מעורבת שנאספת לא מועברת ישר למטמנה, אלא קודם עוברת עיבוד ואז הפסולת נכנסת למפעל מיון שם היא נמעכת, מופרדת ומסוננת. החלקים הדליקים כמו פלסטיק, נייר, טקסטיל, עץ, מופרדים ונדחסים לגושים או כדורים שמשמשים כדלק חלופי בתעשייה, בעיקר בתחנות כוח ובמפעלי מלט. מה שנשאר ממשיך למטמנה, אבל בנפח קטן בהרבה. מתקני מיון הם המפעלים שבהם מתבצע כל התהליך הזה. הפסולת מגיעה אליהם, עוברת קווי מסועים, ציוד הפרדה מגנטי, ניפוי ומיון אוטו מטי, ומסתיימת במוצרים שונים. חלק הולך ל-RDF, חלק הולך למיחזור (מתכות, קרטון, פלסטיק) וחלק שאין לו שימוש הולך להטמנה.
הסיכון הרגולטורי בתחום זה הוא מהותי לטווח הארוך. ממשלת ישראל מפרסמת אסטרטגיה ל-2030 שמטרתה להפחית את שיעור ההטמנה ולהגדיל מיחזור והשבה לאנרגיה. אם זה יקרה, ורידיס תצטרך להתאים את מבנה ההכנסות שלה. אבל כבר היום היא ממוקמת טוב גם לתרחיש כזה, עם מתקני מיון ו-RDF פעילים, והערכה להשתתפות בהקמת מתקן השבה לאנרגיה בשנים הקרובות. כלו מר, שינוי במדיניות הוא לא איום, אלא פוטנציאל להזדמנות. לורידיס יש מפעל RDF בחירייה ומפעל מיון בעפולה, ואלה נחשבים לנכסים אסטרטגיים לאור הכיוון הממשלתי שרוצה להפחית הטמנה ולהגדיל השבת פסולת לאנרגיה.
השפעות גידול האוכלוסייה על כמות האשפה
הביקוש לשירותי טיפול בפסולת בישראל תלוי בעיקר בקצב גידול האוכלוסייה, ובישראל זה אחד מהגבוהים במדינות המפותחות. האוכלוסייה צמחה מ-3.65 מיליון ב-1977 ל-8.7 מיליון ב-2017, ועל פי התחזיות תגיע ל-15 מיליון עד 2047, כמעט הכפלה תוך שלושים שנה. הקשר לאשפה הוא ישיר ומתמשך, כמות הפסולת היומית עלתה מ-6,210 טון ב-1977 ל-14,790 טון ב-2017, ועל פי אותן תחזיות תגיע ל-25,557 טון ביום ב-2047. רק בשביל לסבר את האוזן, משאית אשפה ממוצעת נושאת כ-10 טון. אז 6,210 טון ביום זה בערך 620 משאיות אשפה מלאות ביום אחד בשנת 1977. ב-2047 על פי התחזית, מדובר על קרוב ל-2,600 משאיות ביום. הגידול באשפה מהיר יותר מגידול האוכלוסייה, וזה לא מקרי, עם עלייה ברמת החיים, עם צריכה גוברת של מוצרים ואריזות, ועם הרחבת הכלכלה הדיגיטלית שמייצרת גם היא פסולת פיזית, כמות האשפה לנפש עולה גם היא. המשמעות עבור ורידיס היא שהשוק שלה גדל באופן אוטו מטי, ללא צורך בכיבוש נתח שוק חדש. כל תינוק שנולד, כל משפחה שעוברת לדירה חדשה, כל עסק שנפתח, כולם מוסיפים לכמות הפסולת שורידיס אמורה לאסוף, למיין ולטפל בה. זהו המאפיין הנדיר ביותר שמשקיע יכול לחפש בחברה, ביקוש מובנה שגדל מעצמו.
חטיבת האנרגיה
ורידיס מחזיקה ב-20% מ-OPC ישראל, חברת חשמל פרטית שפועלת מכוח תחנות גז, סולאר ואגירה. זה לא נכס שנראה גדול על הנייר, אבל הוא מייצר רווח מגזרי שצמח מ-18 מיליון ל-50 מיליון שקל ב-2025. ה-EBITDA עלה מ-88 ל-135 מיליון שקל, הנובע מגידול בדיבידנדים שהתקבלו מ-OPC רותם ו-OPC חדרה, 121 מיליון שקל לעומת 76 מיליון בשנה הקודמת. הגידול הזה בכלל לא מקרי. הוא נובע מהמשך הרחבת OPC ישראל, עם פרויקטים חדשים בחדרה ורמת בקע. שוק החשמל הישראלי ובכללי בכל העולם עובר שינוי מבני. הביקוש עולה, השאיפה לאנרגיה נקיה עולה, ותחנות גז+סולאר עם אגירה נמצאים בדיוק בנקודה הנכונה. ורידיס הרוויחה מהחזקה עקיפה, ויחסית נמוכה, בנכס שמנוהל ביעילות.
קהל לקוחות
קהל הלקוחות של ורידיס משקף את אופי הפעילות המגוונת שלה כחברת תשתית סביבתית. בתחום איסוף, מיון וטיפול בפסולת, שהוא הציר המרכזי של פעילותה הסביבתית, ורידיס פועלת מול כ-60 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, המחויבות לפי חוק לעבוד עם קבלן מורשה, ולכן מתקשרות עם החברה בחוזים ארוכי טווח של שלוש עד שבע שנים. לצד הרשויות, החברה משרתת גם למעלה מאלף לקוחות פרטיים, בהם עסקים, מוסדות ומפעלים, אשר מוסיפים נפח משמעותי של פסולת מסחרית ותעשייתית. במבט קדימה, החברה פועלת להרחיב פעילות זו באמצעות צירוף רשויות מקומיות נוספות והארכת חוזים עם רשויות קיימות. על בסיס פעילות זו, מתפתח גם תחום ה-RDF, (דחיסה והפקת דלק מפסולת), המהווה שלב מתקדם בשרשרת הערך. לאחר תהליך האיסוף והמיון, חלק מהפסולת מומר לדלק חלופי, כאשר הלקוח המרכזי הוא מפעל המלט נשר, המשמש כיעד קבוע לתפוקות המתקן, לצד איגוד ערים דן. בכך, ורידיס לא רק מטפלת בפסולת, אלא גם מייצרת ממנה ערך כלכלי נוסף.
בתחום הפסולת המסוכנת, החברה פועלת כיום באמצעות מתקן ESC, המתקן הפרטי היחיד בישראל המורשה לטיפול בפסולת מסוכנת. במסגרת פעילות זו היא משרתת קהל רחב של לקוחות, הכולל תעשיות כבדות, מפעלים כימיים וגופים נוספים המחויבים על פי חוק בסילוק פסולת באופן מבוקר ומפוקח. במבט קדימה, תחום זה נהנה ממנועי צמיחה מובנים, כמו הידוק הרגולציה הסביבתית והתרחבות הפעילות התעשייתית בישראל מובילים לגידול מתמשך בכמות הפסולת המסוכנת הדורשת טיפול מורשה. ורידיס, כמפעיל מרכזי בשוק, ממוצבת ליהנות ישירות ממגמה זו. בנוסף, פוטנציאל צמיחה משמעותי נוסף טמון בתחום מתקני ה-WTE, הפיכת פסולת לאנרגיה אשר המדינה מקדמת. במקרה של הקמת מתקנים כאלה בישראל, ורידיס נמצאת בעמדה טבעית להשתלב כמפעיל או שותף, בזכות הניסיון התפעולי שצברה והקשרים עם הרשויות.
בתחום ההתפלה, עומדת רשות המים בראש קהל הלקוחות כרוכשת המים המותפלים במסגרת חוזה זיכיון ממשלתי ארוך טווח, כאשר חלוקת המים למגזרים החקלאיים והעירוניים מבוצעת דרכה. בתחום האנרגיה, מוכרת ורידיס דרך פעילות OPC, חשמל לרשת חברת החשמל ולצרכנים תעשייתיים גדולים בהסכמי הספקה ישירה.
בתחום הקרטון, לקוחותיה של אינפיניה מגיעים בעיקר מתעשיות המזון והאריזות, המשתמשות בקרטון גלי לאריזת מוצרים, לצד שחקני מסחר אלקטרוני, מגזר שבו הביקוש לפתרונות אריזה ממשיך לצמוח באופן עקבי. במבט קדימה, עיקר הצמיחה צפוי להגיע מהתרחבות המסחר האלקטרוני, הן בשוק המקומי והן מעבר לו, כאשר לקוחות חדשים מחפשים פתרונות אריזה גמישים, מהירים ויעילים יותר.
אחרי מה צריך לעקוב?
ורידיס היא חברה עם בסיס עסקי חזק, תזרים יציב ממגזרים מוסדרים, ופוטנציאל צמיחה ממשי בתחום האנרגיה ובהסבה לאנרגיה של מטמנות. אבל שתי שאלות פתוחות ימשיכו לעמוד על שולחן המשקיעים. הראשונה, הסדרת הסוגיה המשפטית מול המשרד להגנת הסביבה בנוגע לחקירה של הטמנת הפסולת באתר משואה והתמיכות, שכן ממשיכה להיות חוסר ודאות שמתורגם ישירות להוצאות בדוח הכספי. השנייה, קצב ועיתוי ביצוע אסטרטגיה הממשלתית בתחום הפסולת. מינוי רשות ממשלתית, קצב השבת פסולת לאנרגיה, וגמלות הטמנה. כל אלה ישפיעו על מבנה השוק שבו ורידיס פועלת. אם שתי הסוגיות יתיישבו לטובה, השוק כנראה מתמחר את החברה במחיר נמוך ממה שהיא שווה.
*הכותב הוא מנהל קרן הגידור Valley ובעל הפודקאסט "מפת חום"; יובהר כי כותב הכתבה עשוי להחזיק בנייר ערך זה או בניירות ערך קשורים ולכן אין באמור להוות המלצה ו/או ייעוץ כזה או אחר*