הממשלה מתכוונת לאשר בקרוב את תקציב המדינה המעודכן, הכולל זינוק ביעד הגירעון מ-3.9% ל-5.1% מהתוצר. מדובר בתוספת תקציבית אדירה של 45 מיליארד שקל, שמיועדת ברובה (32 מיליארד שקל) למערכת הביטחון, לצד רזרבה של 13 מיליארד שקל להוצאות מלחמה נוספות. על פניו, מדובר בהתאמה למציאות הביטחונית החדשה, אך מבט מעמיק במספרים מעלה סימני שאלה קשים לגבי הריאליות של התוכנית.
תקציב לארבעה שבועות של לחימה בלבד?
הבעיה המרכזית בחישוב הממשלתי טמונה בהערכת משך הלחימה. אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מפנה לנתוני אגף התקציבים, לפיהם עלות הלחימה הישירה עומדת על כ-1.5 עד 2 מיליארד שקל בכל יום. אם בוחנים את תוספת התקציב שאושרה, ניתן לראות שהיא מניחה משך לחימה של 16 עד 21 יום בלבד. גם אם נכליל את הרזרבה המיוחדת, מדובר בתוספת זמן של שבוע נוסף בלבד.
בחישוב פשוט, הממשלה בנתה תקציב שמתאים לתרחיש שבו המלחמה מסתיימת בתוך כארבעה שבועות. במציאות המורכבת שבה אנו נמצאים, מדובר בהנחה אופטימית באופן קיצוני, שעלולה להתנפץ אל מול הארכת המערכה הצבאית.
האנומליה של הכנסות המדינה ממיסים
נקודה נוספת המעוררת דאגה שמציין ז’בזינסקי היא תחזית הכנסות המדינה. למרות המלחמה, הממשלה העלתה את תחזית הגבייה ממיסים ב-11 מיליארד שקל, וזאת בהסתמך על נתוני גבייה גבוהים שנרשמו בתחילת השנה.
עם זאת, קשה ליישב את העלייה בתחזית הגבייה עם העובדה שבאותה נשימה הממשלה הורידה את תחזית הצמיחה של המשק מ-5.2% ל-4.7%. בדרך כלל, צמיחה נמוכה יותר מובילה לירידה בהכנסות ממיסים ולא לעלייה שלהן. בנסיבות אלו, ההנחה שהגבייה תמשיך להיות גבוהה בזמן לחימה אינה שמרנית מספיק, וסביר להניח שהיא לא תתממש במלואה.
ההשלכות: הגירעון יטפס והגיוסים יתעצמו
בשל ההנחות הללו, הערכות של ז’בזינסקי מצביעות על כך שהגירעון האמיתי יתייצב סביב רמה של 5.5% מהתוצר. המשמעות עבור הציבור והמשקיעים היא אחת: המדינה תצטרך ללוות הרבה יותר כסף.
לדבריו, כדי לממן את הגירעון התופח, קצב גיוסי ההון של הממשלה בבורסה (באמצעות הנפקת איגרות חוב) צפוי לעלות בחדות. על פי הניתוח, הממשלה תצטרך לגייס בממוצע כ-5.2 מיליארד שקל בשבוע עד סוף השנה. מדובר בזינוק של כ-20% לעומת קצב הגיוס הממוצע בחודשים ינואר ופברואר, שעמד על כ-4.3 מיליארד שקל.
השורה התחתונה: יעד הגירעון הרשמי של 5.1% נראה כרגע כנקודת פתיחה בלבד. תחת הנחות ריאליות יותר לגבי משך הלחימה והכנסות המדינה, המשק הישראלי צועד לעבר גירעון של 5.5%, מה שיוביל להגברת הלחץ על שוק האג"ח המקומי ולגידול משמעותי בחוב הלאומי.