שבוע המסחר השני למלחמה נפתח בטלטלה עזה בשווקים הפיננסיים, כאשר המשקיעים מגיבים בבהלה להחרפת המתיחות הביטחונית. השורה התחתונה ברורה: בשוק עולה חשש מהתרחיש של מלחמה אזורית ממושכת, מה שמוביל למכירה המונית של נכסי סיכון (מניות) ובריחה לנכסים בטוחים יותר, ובראשם הדולר האמריקני.
עבור המשקיע הישראלי והעולמי, השילוב של נפט יקר ודולר חזק הוא "צבת" כלכלית שעלולה להוביל להתייקרות מחירים רוחבית. המפולת באסיה והחוזים במערב המסחר במזרח הרחוק סיפק את יריית הפתיחה המדאיגה של היום.
המדדים המובילים בדרום קוריאה וביפן צונחים ב-6.6% ו-5%, בהתאמה. הסנטימנט השלילי לא עוצר באסיה. החוזים על מדד S&P 500 נסוגים ב-1.5%.
משבר האנרגיה והשפעתו על האינפלציה במרכז הסערה נמצא מחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט. לאחר זינוק של 25% בשבוע החולף, מחיר החבית מטפס הבוקר בעוד 15% לרמה של 108 דולר.
הנשיא טראמפ הגיב לזינוק במחירי הנפט בציוץ ברשת Truth: "מחירי הנפט לטווח קצר, אשר ירדו במהירות כאשר תסתיים השמדת האיום הגרעיני האיראני, הם מחיר קטן מאוד לשלם עבור ארה"ב, והעולם, בטיחות ושלום. רק טיפשים יחשבו אחרת!"
בתוך כך, על פי דיווח ב"פייננשל טיימס", שרי האוצר של מדינות ה-G7 דנים באפשרות של הזרמה משותפת של נפט מהמאגרים האסטרטגיים, בתיאום סוכנות האנרגיה הבין-לאומית.
הזינוק במחירי האנרגיה אינו רק "מס" על הצרכנים בתחנות הדלק, אלא דלק למדורת האינפלציה. כאשר מחיר הנפט עולה, עלויות הייצור והשינוע של כמעט כל מוצר עולות יחד איתו. החשש הזה מתבטא היטב בשוק האג"ח: איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית נחלשות הבוקר, שכן המשקיעים מעריכים כי הלחצים האינפלציוניים יאלצו את הבנקים המרכזיים להותיר את הריבית ברמה גבוהה למשך זמן רב יותר כדי לרסן את עליות המחירים.