המתקפה על איראן הפכה עד מהרה מערכה אזורית והחריפה את החששות שהיו עוד קודם לכן מחסימת מצרי הורמוז – דרכם עוברת חמישית ממשלוחי הנפט מדי יום. זהו נשק יום הדין מבחינת איראן. לכך יש להוסיף את המתקפה של איראן על מתקני הנפט של סעודיה – מה שאילץ את הממלכה להשעות זמנית את פעילות ארמקו בבית הזיקוק הגדול בממלכה, כדי להעריך נזקים לאחר שמל״ט פגע במתקן.
יצוין, כי לאחרונה הותקף וניזוק בית הזיקוק לפני 7 שנים בנסיבות דומות. כל זה קורה כאשר מחירי הנפט החלו עוד קודם לכן לעלות שכן המתיחות סביב איראן וסימני השאלה לאן פניה של ארה"ב – להסדר או מערכה צבאית – התארכו.
החסימה מתבצעת בעוד ארה"ב וישראל מודיעות כי המערכה תתעצם עוד יותר ביממה הקרובה ותתמקד בכל נכסיה של איראן. המגינות שרוב התעבורה שלהן נעשית דרך המצרים – כגון 90% ויותר במקרה של יפן – חוות ירידות שערים בשוקי המניות, אך כמובן זו בעיה עולמית ולכן הירידות בשוקי המניות הן כלליות יותר. מכל מקום, מדובר בגריעה מידית שח נתח גדול ממשלוחי הנפט קרי קיטון חד ומהיר של ההיצע. יצוין, כי איראן נקטה דפוס פעולה זו בעבר ולכן תנועת המכליות דרך המצרים נעצרה עוד קודם והחלה היערכות לעבור לנתיבים אחרים.
מן הסתם, התארכות הנתיבים תייקר את הוצאות ההולכה והביטוח והן תצטרפנה לעליית מחיר הנוזל עצמו. מחיר הברנט נושק ל-80 דולר החבית לאחר עלייה של 21% בשבוע האחרון לבדו – מה שממחיש היטב את תנודתיותו והעצבנות הגבוהה סביב המסחר בו.
במבט להמשך – הביקוש לנוזל לא היה גבוה מאוד לפני המערכה – נקודה שעשויה להקל את הלחץ על המחיר. כמו כן, מדינות קרטל OPEC בהנהגת סעודיה יכולות להגדיל את התפוקה – מה עוד שכעת הן ניזוקות במישרין מההתקפות האיראניות ותרצינה לסייע דרך כך למערכה ולייצוב השוק. נזכיר כי קצת לפני תחילת המערכה החליטו המדינות הללו דווקא לצמצם את תפוקתן, על מנת לאושש את המחירים הנמוכים, שהיו מתחת ל-60 דולר לחבית נפט גולמי מסוג WTI. לכן כעת הן תוכלנה תחילה להמשיך עם המכסה הנוכחית וכך להגדיל את התפוקה ולמתן את עליות המחירים. במבט להמשך – תרחיש של התרחבות המערכה ולוחמה מתמשכת באזור המצרים יפעל, ככל שיתרחש, להמשך עליית מחירי הנפט.
עצם הכנסת המצרים למשוואה הינו מהלך שעלול להאריך א המערכה ולהסלים אותה. יש נוקבים במחיר של 100 דולר לחבית אך אני סבור שניתן לראות בכך סדרי גודל ולא מספרים מדויקים יותר. הניסיון מוכיח כי קשה עד בלתי אפשרי לזהות מגמות ואומדנים בשוק זה.
מצד שני, אם המלחמה תסתיים בקרוב – גורמי הביקוש וההיצע ישובו להיות דומיננטיים ואז סביר להניח כי מחירי הנוזל ישובו לרמות שאפיינו אותם לפני תחילת המתיחות – או קצת יותר, כל עוד השוק בוחן אם הרגיעה מתמשכת. גם כאן, חסימת המצרים עשויה לפעול בכיוון ההפוך – ליצור לחץ על ארה"ב של מדינות האזור). קשה להעריך לאיזה צד תשפיע החסימה – קיצור המערכה, או התארכותה. מנעד של 60-70 דולר לחבית יאפיין את תקופת ההמתנה לאחר סיום הקרבות.
לאחר מכן, כל עוד צמיחת התוצר העולמית מהוססת – המחירים ישובו לרמות של 60 דולר החבית. לבסוף, יש לציין כי תרחיש של המשך המלחמה ורתיעה מסיכון בשווקים עשוי להזרים ביקושים לדולר בתור מטבע חוף מבטחים, מה שימתן גם כן את העלייה הדולרית של מחירי הנפט.
*הכותב הוא כלכלן השווקים של בנק מזרחי טפחות*