בנק ישראל ימתין עם הורדת הריבית עד לרגיעה במצב, כך כתב פי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון בסקירתו השבועית.
על פי כץ, בטווח הקצר צפויות שתי השפעות אינפלציוניות בשל המלחמה: האחת, זינוק במחירי הנפט בעולם. לפי מחירי נפט ברנט של 92 דולר לחבית, ושקל יציב. בתחילת אפריל צפויה התייקרות של 12% במחירי הדלקים, מה שיתרום כמעט 0.3% למדד. תיתכן פגיעה בתשתיות הנפט באזור.
השניה, לחץ לעליית מחירי השכירויות. מטחי הטילים התכופים מקנים עדיפות חזקה לדירות עם ממ"ד והעדר ביקוש כמעט לדירות בלי ממ"ד. למעשה, מדובר בסופו של דבר בירידה בהיצע של מספר הדירות הפנויות להשכרה. זאת, בנוסף לתוספת ביקוש לשכירות מהמפונים מדירות שניזוקו. לכן, בחודשים הקרובים צפויה האצה במחירי השכירות, בדומה לתופעה שקרתה אחרי יוני 25.
כץ מספק תחזית לאינפלציה של 0.1% בפברואר, 0.5% במרץ, 1.1% באפריל, ו-2.1% שנה קדימה. "המשמעות על המדיניות המוניטארית: בנק ישראל ימתין לרגיעה בסביבה וסימני התמתנות באינפלציה לפני חידוש הורדת הריבית, כנראה לא לפני סוף חודש מאי".
הסתברות של 38% להורדה
החלטת הריבית של ב"י בסוף החודש תושפע ממועד סיום המלחמה והתפתחות מחירי האנרגיה", כך קובע מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים. "במידה והמלחמה תסתיים עד שבוע לפני מועד החלטת הריבית, ומחירי האנרגיה ירדו מרמתם הנוכחית - סביר להניח כי בנק ישראל יוריד את הריבית, זאת על רקע ייסוף השקל, ירידת פרמיית הסיכון של ישראל, הערכתנו כי האינפלציה תפתיע בפברואר כלפי מטה והפגיעה הצפויה של המלחמה בצמיחת הכלכלה. במידה והמלחמה תתארך עד מועד החלטת הריבית ו/או מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות – ב"י צפוי להותיר את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה".
שפריר מציין כי השוק תמחר ביום שישי בצהריים הורדה בהחלטה הקרובה בהסתברות של 38%.
בהערת אגב, קשה שלא לשכוח את חיצי הביקורת שהופנו כלפי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אחרי ההחלטה האחרונה שבה הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי. בנק ישראל תלה את ההחלטה במצב הגיאופוליטי והחשש ממלחמה, ואכן החשש התממש. כעת בנק ישראל הגיע למערכה כאשר בתחמושת שלו המחסנית של הריבית מלאה לכל איום שלא יבוא על היציבות הפיננסית.