לקראת ישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-23 בפברואר, הכלכלנים של דויטשה בנק מעריכים כי התמונה המאקרו-כלכלית השתנתה משמעותית בשבועות האחרונים. בעוד שבעבר הנטייה הייתה להעריך שהריבית תישאר ללא שינוי, שבוע עמוס בנתונים כלכליים הזיז את המחט לכיוון יוני יותר. השילוב של מדד ינואר שהיה "רך" מהצפוי, יחד עם נתוני תמ"ג המצביעים על הרכב צמיחה פחות אינפלציוני והמשך החוזק של השקל, פתחו לדעת הבנק את הדלת להקלה מוניטרית נוספת כבר בישיבה הקרובה. עם זאת, בבנק מדגישים כי מדובר בהחלטה "גבולית" מאוד, שכן בנק ישראל ממשיך לשדר זהירות רבה.
מדד המחירים לצרכן של חודש ינואר, שירד ב-0.3%, סיפק את האות המרכזי לשינוי התחזית. מדובר בנתון הנמוך ביותר מאז אמצע 2021, והוא הושפע רבות מרכיבים רגישי מט"ח ועונתיות בנסיעות ובסחורות. בדויטשה בנק מסבירים כי המסר החשוב אינו רק הנתון היבש, אלא האיכות שלו; הריכוך נראה רחב מספיק כדי להשאיר את המומנטום הבסיסי מתון. אמנם סעיף הדיור והשכירות עדיין מפגין "דביקות" ומהווה את האתגר האחרון במאבק באינפלציה, אך שאר סל המדד מתיישר עם החלק התחתון של טווח היעד. הבנק צופה שהאינפלציה תרד אל מתחת למרכז היעד לאורך רוב שנת 2026 ותסיים את השנה ברמה של כ-1.6%.
בגזרת הצמיחה, נתוני התמ"ג לרבעון הרביעי תומכים בהערכה שההתאוששות של המשק הישראלי נמשכת, אך היא עוברת לתמהיל בריא ובר-קיימא יותר. בניגוד לחששות קודמים, הצמיחה אינה נובעת מ"התחממות יתר" של הביקוש המקומי, אלא נתמכת על ידי תרומה חיצונית חזקה יותר. מצב זה מאפשר לבנק ישראל מרחב פעולה גדול יותר, שכן הריבית הריאלית הפכה למהודקת יותר באופן מכני עם היחלשות האינפלציה. לכן, התאמת הריבית מטה אינה נתפסת בהכרח כמדיניות מרחיבה, אלא כתיקון לשמירה על עמדה מרסנת במונחים ריאליים.
תרחיש הבסיס של דויטשה בנק צופה כעת הורדה של 25 נקודות בסיס בישיבת פברואר לרמה של 3.75%, ולאחריה שלוש הורדות נוספות במהלך 2026 שיביאו את הריבית לרמת יעד של 3.0% עד סוף השנה. האנליסטים אף מזהים פוטנציאל לירידה נוספת עד ל-2.5% במידה והפדרל ריזרב האמריקאי יאמץ קו יוני יותר, השקל יתחזק ומגבלות ההיצע בשוק העבודה והדיור יוקלו מהר מהצפוי. מדובר בעדכון כלפי מטה לעומת התחזית הקודמת של הבנק שעמדה על ריבית סופית של 3.25%.
למרות האופטימיות הזהירה, קיימים סיכונים משמעותיים שעלולים לעכב את מחזור ההקלה. בראש ובראשונה עומד הרקע הגיאופוליטי, ובפרט המתיחות סביב ארה"ב-איראן, שעלולה לדחוף את בנק ישראל לגישת "המתן וראה" כדי להשיג בהירות לגבי סביבת הסיכון. בנוסף, רגישות השקל לסנטימנט הטכנולוגיה האמריקאי נותרת נקודת תורפה; אירוע של ירידות חדות בשווקים הגלובליים עלול להחליש את המטבע ולהאט את קצב ההורדות. אי-ודאות פיסקלית ושינויים במחירי האנרגיה נותרים אף הם תחת מעקב צמוד של הבנק לקראת החודשים הבאים.