צעד אחורה מבחינת הנראות של מהלכי הפד. לתרשומת הדיונים שקדמו להודעה על הותרת הריבית ללא שינוי בפעם הקודמת, חייתה השפעה גדולה מהרגיל על שוקי המניות ואיגרות החוב של ארצות הברית – ועושה רושם כי 3 הורדות הריבית הרצופות שקדמו לכך עשויות לעמוד בפני הפוגה לא קצרה.
מעבר לחילוקי הדעות הדי לא אופייניים של חברי ועדת השווקים הפתוחים – המקבלת את ההחלטות לגבי גובה הריבית – נראה כי הם מתקשים להכריע היכן נעה המטוטלת בין איתנות שוק התעסוקה לבין התכנסות האינפלציה לכיוון רמת היעד של 2 אחוזים – שני הקצוות של היעד הכפול עליו אמונה הוועדה.
בשוקי ההון הורגלו, בשנים האחרונות, לנראות גבוהה יותר של מדיניות ה-Fed ומהלכיו. היה ברור כי הריבית עומדת בפני סבב העלאות כשאינפלציה זינקה, עם היציאה ממשבר הקורונה; אחר כך היה ברור כי תתחיל לרדת, נוכח ירידתה החדה של האינפלציה בהמשך. כעת, התמונה מורכבת יותר. אין חלוק כי הריבית לא תשוב לרמות האפסיות ששהתה בתחילת העשור ולכן השאלה הינה היכן תעצור. מה תהייה הריבית שתיראה ל-Fed מאזנת.
אין חולק כי לעיכובים והנתונים החלקיים שפקדו את הפרסומים אודות שני הגדלים הכלכליים החשובים הללו – שוק התעסוקה וקצב האינפלציה – חלק משמעותי בקושי של חברות וחברי הוועדה לגבש קו מדיניות סדור יותר.
שוק העבודה משדר מסרים מנוגדים – התאוששות מה של מספר המשרות החדשות, ירידה קלה של שיעור הבלתי מועסקים ומנגד תאוטה עקבית של עליית השכר לשעת עבודה – ובכל מקרה לא ניתן להסיק מהנתונים הללו כי הורדות ריבית נוספות משמעותיות הכרחיות כיום.
אשר לקצב האינפלציה, על אף ירידתה ל-2.4% בחודש ינואר, בניכוי מזון ואנרגיה היא עלתה, דווקא, ל-2.8% ועודנה רחוקה מרמת היעד של 2 אחוזים כאמור.
על רקע זה, להורדות ריבית אחרונות לוקח זמן עד שהן מחלחלות למערכות השונות ומאוששות את הפעילות העסקית והצרכנית ואת מתן האשראי. מאחר והן החלו אך לאחרונה ונקודת הפתיחה שלהן גבוהה, תקופת ההסתגלות לרמות פוחתות שלהן תהיה מורכבת – ולא קצרה - וכפועל יוצא מכך לא יהיה פשוט לשוק לגבש הערכות סביב מידת התקדמותן.
לכך יש לצרף שני גורמי השפעה נלווים – הצורך של הפד להשתכנע כי לסוגיית המכסים לא הייתה – בסופו של יום – השפעה של ממש על מדדי המחירים וכמובן חילופי הגברי בהנהגת הפד בעוד 3 חודשים.
לחילוקי הדעות בתוך הפד יש כמובן היבט מבני – שהרי הורדת ריבית עשויה לעודד תעסוקה, אך גם לבלום/להקשות על התמתנות האינפלציה. משום כך היא כשלעצמה עלולה להקשות על השגת היעד הכפול של הפד כאמור.
לכן, אם הציפיות כי האינפלציה אכן תוסיף לרדת נראות משכנעות מספיק – 3-2 הורדות נוספות של הריבית עשויות להיות במקום – אך לא מעבר מכך. אולם, קשה להעריך אם הורדות בעוד מועד של הריבית לא תסכנה את התמתנות האינפלציה – כלומר תהיינה מוקדמות מדי ותסייענה דווקא להתאוששות חוזרת של לחצי המחירים.
כל עוד ליבת האינפלציה רחוקה אחוז כמעט מרמת היעד – יש מקום לחשש מהורדות ריבית מהירות מדי – וגם הצורך בכך אינו ברור – נוכח הערכות כי החשש מהידרדרות של שוק התעסוקה אינו גדול, כיום, ואף פחת לאחרונה.
*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות*