בעוד שמשקיעי הקנאביס בישראל נשאו עיניים בשקיקה לעבר הזינוקים בוול סטריט בעקבות ההקלות של ממשל טראמפ, בשוק המקומי קבוצת בזלת, מעצמת הייצור וההפצה שמהווה עמוד שדרה עבור מרבית החברות בענף, הגישה בקשה דרמטית לעיכוב הליכים. עם חובות עתק של מעל 150 מיליון שקל וצ’קים חוזרים במיליונים, ענקיות כמו אינטרקיור ושיח מדיקל מוצאות את עצמן בקרב בלימה על הכסף ועל רציפות האספקה. האם מדובר במכה זמנית או בכדור שלג שיגרור את הסקטור כולו למטה?
אינטרקיור (הפועלת תחת המותג קנדוק) דיווחה כי בזלת היא ספקית עבור ייצור, ייצוא בעל תקן EU-GMP ושירותי הפצה בשוק הישראלי. בנוסף, בזלת רוכשת מהחברה חומרי גלם ומוצרים מעת לעת.
אינטרקיור מחזיקה בצ’קים שהונפקו על ידי בזלת בסכום מצטבר של כ-27 מיליון שקל, אשר נותרים תלויים ועומדים במהלך תקופת עיכוב ההליכים. החברה דיווחה כי היא עוקבת אחר ההתפתחויות בעניין זה ובוחנת את המסמכים הרלוונטיים שהוגשו לבית המשפט, ובהתאם להנחיית דירקטוריון החברה, מתכננת לנקוט בצעדים משפטיים הולמים כדי להגן ולשמור על זכויותיה ואינטרסיה, וכן בוחנת שיתוף פעולה עם מתקן אריזה נוסף. מבחינת שיח מדיקל לבזלת יש חוב של 5 מיליון שקל שנצבר עקב מקדמות בגין שירותי ייצור ומכירת חומרי גלם.
המשבר בבזלת מתרחש דווקא בשבוע שבו סקטור הקנאביס העולמי זוכה לרוח גבית חזקה מוושינגטון. בארה"ב, ממשל טראמפ חתם לאחרונה על צו מנהלי המקדם את העברת הקנאביס מ-"דרגה 1" (Schedule I) ל-"דרגה 3" (Schedule III). המהלך הפיח תקווה אדירה בקרב המשקיעים, והוביל לזינוקים במניות הקנאביס בנאסד"ק, מתוך ציון דרך היסטורי להכרה פדרלית ביתרונות הרפואיים של הצמח והקלת נטל המס על החברות.
בעוד שהחברות הישראליות, ובראשן אינטרקיור, פועלות במרץ להעמקת דריסת הרגל שלהן בשוק האמריקאי (בין היתר באמצעות רכישות טכנולוגיות ושיתופי פעולה עם מותגים מובילים שם), המשבר התזרימי של בזלת מזכיר כי השוק המקומי עדיין סובל מחוסר יציבות מבני.
חובות של 150 מיליון שקל
על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, קבוצת בזלת צברה חובות המוערכים בכ-153 מיליון שקל. הקבוצה, שנחשבה לאחת מחלוצות הענף וליצרנית הגדולה בישראל, תולה את קריסתה בשילוב של רגולציה מכבידה, עלויות מימון גבוהות של הקמת המפעל החדש בקיסריה, וירידה בהכנסות שנבעה בין היתר מקשיים של מגדלים ספקים.
כחלק מהסדר החוב המתגבש, דווח כי לאומי פרטנרס הגישה הצעה להזרמת כ-80 מיליון שקל לקבוצה, מתוכם כ-11.5 מיליון שקל כהלוואה מיידית למימון הפעילות בתקופת עיכוב ההליכים. עבור יצרניות כמו אינטרקיור ושיח, השאלה הגדולה כעת היא לא רק גורל הצ’קים שבידיהן, אלא המהירות שבה יוכלו למצוא חלופות ייצור ואריזה בתקן הנדרש כדי למנוע מחסור בבתי המרקחת בישראל.