השווקים הפיננסים הושפעו במהלך השבוע האחרון מנתוני מאקרו טובים מהצפי במקביל לחששות בנוגע לתמחור הגבוה של מניות הטכנולוגיה. המדדים המובילים בארה"ב רשמו ירידות בהובלת מניות הטכנולוגיה, אך הירידה לא הייתה רוחבית כך שנרשמו עליות בענפים המחזוריים-דפנסיביים. המגמה השלילית אפיינה גם את מרבית מדדי המניות המובילים באירופה ובאסיה. בשוק איגרות החוב נרשמה יציבות יחסית והדולר נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים.
הרגיעה היחסית במלחמת הסחר לצד השיפור הניכר בתנאים הפיננסים הובילו להמשך שיפור בסנטימנט העסקי הגלובלי גם באוקטובר, ומדד מנהלי הרכש הגלובלי התקרב לרמה של 53, רמתו הגבוה ביותר בשנה האחרונה. מגמה זו נמשכת מאז הרבעון השני של השנה וזאת לאחר ההידרדרות בסנטימנט בעקבות החשש מפני השלכות מלחמת הסחר בשליש הראשון של השנה. השיפור בחודשים האחרונים רוחבי, אמנם בולט יותר בענפי השירותים, אך גם ענפי התעשייה חזרו להתרחב, והשיפור נרשם גם מבחינה גאוגרפית, כלומר שיפור במשקים המפותחים והמתעוררים. כך המדד המצרפי האירופאי עלה לרמה של 52.5 ואילו המדד סיני נע סביב רמה של 52. התפתחות זו עקבית עם ההערכה לצמיחה גלובלית חיובית גם בשנה הקרובה.
בארה"ב, פרסום מרבית הנתונים ממשיך להידחות בשל השבתת הממשל, אך מדדי מנהלי הרכש והאינדיקציות למצב שוק העבודה היו ברובם טובים מהצפי. מדד מנהלי הרכש של S&P המשיך לשקף תמונה חיובית יותר מאשר ה-ISM, עם התרחבות בענפי התעשייה והשירותים, ועם עלייה במדד המצרפי ל-54.6. לעומתו, מדד ה-ISM תעשיה ירד בשיעור קל, אך באופן כללי ממשיך לדשדש מעט מתחת ל-50, אם כי התמהיל היה חיובי יותר וכלל שיפור יחסי בהזמנות החדשות לעומת ירידה במלאים. עם זאת, מדד ISM לענפי השירותים הפתיע כלפי מעלה עם עלייה ל-52.4 (לעומת 50 בספטמבר) עם תמהיל חזק שכלל שיפור בפעילות השוטפת, בהזמנות החדשות ואף בתעסוקה.
רכיבי המחירים במדד ה-ISM הצביעו באוקטובר במפתיע על מגמות שונות. כך, דווקא רכיב המחירים במדד התעשייה התמתן גם באוקטובר. רכיב זה היה במגמת עלייה לאורך המחצית הראשונה של השנה (הגיע לרמות גבוהות של כ-70), אך התמתן מאז לכ-60, התפתחות שאמנם ממשיכה לשקף לחצים לעליית מחירים (אינפלציית הסחורות), אך בקצב מתון יותר. התפתחות זו מעט מפתיעה מבחינת העיתוי שכן העלייה במכסים מכבידה בעיקר על ענפי התעשייה, ולפי נתוני ההכנסות ממיסים, העלייה בשיעור המכסים עדיין לא באה לידי ביטוי במלואה. במידה ומגמה זו תימשך, היא תחזק את הערכת ה-Fed והשווקים לכל שהשפעת העלאת המכסים היא זמנית. לעומת זאת, רכיב המחירים במדד השירותים המשיך גם באוקטובר להתבסס ברמות גבוהות (70), התפתחות שעשויה ללמד על המשך "דביקות" באינפלציית השירותים הן על רקע קצב השכר הגבוה יחסית והן בשל העלייה בציפיות לאינפלציה. בכל אופן, הרמות של רכיבי המחירים במדד ה-ISM תומכות בהמשך עלייה בסביבת האינפלציה בחודשם הקרובים.
מבחינת נתוני התעסוקה בארה"ב, סקר ה-ADP לחודש אוקטובר הצביע על התאוששות ביחס לחודשיים הקודמים, עם תוספת מועסקים של 42 אלף בסקטור הפרטי. נתון זה מתאפיין אמנם בשונות ביחס לנתון תעסוקה הרשמי (תוספת המועסקים בסקטור הפרטי), אך ניראה כי מאז ירידת המדרגה במהלך הרבעון השני שבחלקה נובעת מהקשחת מדיניות ההגירה, שני סקרים אלו מצביעים על תוספת מועסקים חיובית נמוכה. חיזוק לכך התקבל גם מעיבוד לנתוני דורשי העבודה החדשים (שמתבסס על דיווח של חלק מהמדינות בארה"ב) ומשקף יציבות יחסית ברמה נמוכה, כלומר אינו מצביע על הרעה כלשהיא בשוק העבודה.
לפיכך, מכלול הנתונים שפורסם במהלך השבוע האחרון מחזק את ההערכה לשיפור בסביבת הצמיחה גלובלית כולל בארה"ב. כמו כן, גם האינדיקטורים למצב שוק העבודה בארה"ב הצביעו על יצבות עם נטייה לשיפור קל, כך שעל רקע האינדיקציה להמשך לחצי מחירים, בפרט בענפי השירותים, מתקבלת תמיכה להפוגה בתוואי הפחתת הריבית, בפרט בהתחשב בכך שהיא נעה סביב רמות ניטראליות. הציפיות להפחתת ריבית אמנם התמתנו במעט, ומייחסות הסתברות של כ-2/3 להפחתה נוספת בדצמבר, אך עדיין מגלמות צפי למעל ל-3 הפחות ריבית בשנה הקרובה, לכ-3%, תמחור שממשיך להיות אופטימי מדיי להערכתנו.
בישראל, סקר מגמות בעסקים לחודש אוקטובר המשיך לשקף שיפור בסנטימנט במרבית הענפים, כאשר רמות הפעילות של הערכת המצב הכלכלי של הפירמות עלו לרמות שנמוכות במעט מרמתן טרום המלחמה.
בחינת מגבלות ההיצע והביקוש של הפירמות מתוך הסקר שיקפה שיפור סימולטאני, כך שעודף הביקוש נותר גבוה יחסית. במקביל, שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. מעבר לנתוני האבטלה שממשיכים להצביע על רמות נמוכות מאוד, היחס בין המשרות הפנויות לאבטלה הרחבה נמצא ברמות הגבוהות של השנים האחרונות. בנוסף, קצב עליית השכר ממשיך להיות גבוה ומשקף סביבה של כ-5%-4.5% בשכר הממוצע ואילו בסקטור העסקי הקצב ממשיך להיות גבוה יותר ונע סביב 6%. תמהיל זה ממשיך לתמוך להערכתנו בסביבת אינפלציה גבוהה יחסית במבט אל השנה הקרובה ואנו מעריכים כי היא תנוע סביב 2.5% וזאת על רקע צפי להשפעות מקזזות מצד ייסוף השקל ושיפור הדרגתי במגבלות ההיצע.
נתוני הפעילות בשוק מט"ח לרבעון השלישי של השנה אוששו את ההערכה כי הייסוף בשער החליפין של השקל לאורך הרבעון הובל בעיקר על ידי מכירות המט"ח של המשקיעים המוסדיים המקומיים, שככל הנראה הורידו את שיעור החשיפה למט"ח מתוך התיק על רקע השיפור הנתפס במצב הביטחוני. היקף המכירות של המשקיעים המוסדיים במהלך הרבעון הגיע לכ-9 מיליארד דולר כאשר המשקיעים הזרים מכרו קרוב ל-5 מיליארד דולר, לאחר שהיו דומיננטיים יותר במכירות המט"ח ברבעון השני של השנה.
בניגוד לחברת הדירוג Moody’s שהותירה את תחזית הדירוג של ישראל כ"שלילית" , חברת הדירוג S&P הודיעה בסוף השבוע האחרון על העלאת תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה". הגורם העיקרי לכך הוא הסיכון הפוחת להידרדרות ביטחונית בעקבות הסכם הפסקת האש בעזה. למרות העלאת התחזית, S&P נוקטת בגישה זהירה על רקע אי הודאות בנוגע ליישום השלבים הבאים בהסכם, ומציבה כתרחיש שלילי את חידוש הלחימה שעלול להוביל להתגברות הלחצים הבינלאומיים על ישראל.
התמחור בשווקים מציב את ישראל בין קבוצת הדרוג BBB לקבוצת ה-A. להערכתנו, ההסתברות ליישור קו של יתר החברות בנוגע להעלאת תחזית הדרוג מ"שלילית" ל"יציבה" גבוהה, שכן על רקע השיפור היחסי במצב הגיאו-פוליטי, ניראה כי הסיכוי להפחתת דירוג נוספת ירד, ולכן תחזית "שלילית" נראית כיום כפחות רלוונטית. עם זאת, גם אם אכן יעלו יתר החברות את תחזית הדירוג ל"יציבה", המעבר להעלאת תחזית הדירוג ל"חיובית" יחייב לפחות יציבות ממושכת במצב הביטחוני, (וכמובן גם תרחיש של התקדמות בנוגע להסכמי אברהם או נורמליזציה עם סעודיה), כאשר הניסיונות המחודשים להחלשת מערכת המשפט מהווים אף הם גורם מעכב להמשך ירידה בפרמיית הסיכון ולשיפור בדירוג.