פערי עלות הקניות בין רשתות - מה הם משקפים?
הפערים בעלות הקניות בין רשתות השיווק עשויים לנבוע ממספר גורמים מרכזיים. מצד אחד, הם משקפים את יחסי הכוחות מול הספקים ואת היתרון לגודל, המאפשר לרשתות גדולות להשיג הנחות משמעותיות יותר. בנוסף, רשתות שלהן מותג פרטי עשויות ליהנות מעלות קנייה נמוכה יותר ומרווחיות גולמית גבוהה יותר.
מצד שני, פערים אלו יכולים גם לשקף את רמת המחירים לצרכן - בשוק שבו התחרות מבוססת בעיקר על מחיר. כלו מר, רשת שמוכרת במחירים גבוהים יותר יכולה לשמר עלות קנייה נמוכה יותר כאחוז מההכנסות.
עם זאת, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי איזה גורם דומיננטי יותר. הגמישות של הרשתות בקביעת מחירים מוגבלת, בין היתר בשל עלייה ברגישות הצרכן למחיר. לכן, כל רשת נדרשת למצוא את נקודת האיזון בין שימור רווחיות לבין שמירה על היקפי מכירות.
מבנה עלות הקניות מול עלות המכר
בכלל הרשתות למעט שופרסל, עלות הקניות מהווה כ־95%מעלות המכר בממוצע. לעומת זאת, בשופרסל שיעור זה עומד על כ־84%בלבד. הפער מוסבר ע"י הוצאות עקיפות גבוהות יחסית, הנכללות בעלות המכר של שופרסל, ביניהן: פחת והפחתות, אחסון ושינוע מלאי, תפעול מרלו״גים והוצאות כוח אדם. כלו מר, הפער מוסבר במבנה התפעולי "הכבד" יותר של שופרסל אל מול הרשתות האחרות.
השפעת העלאות המחירים של הספקים ב־2024
בתקופה שבה יוקר המחיה פחות נוכח בשיח הציבורי, הרשתות מצליחות לתרגם עליות מחירים של הספקים לשיפור/לשימור הרווחיות הגולמית. ניתן לבחון את הטענה באמצעות שיעור עלות הקניות מסך ההכנסות אשר מציג במרבית הרשתות מגמת ירידה בשנת 2024 וזאת למרות רצף עליות מחירים מצד הספקים:
שופרסל
מציגה את שיעור עלות הקניות הנמוך ביותר- אשר מושפע בין היתר מהנחות ספקים גבוהות יותר, מהיקף פעילות מותג פרטי או מרמת מחיר גבוהה יותר לצרכן - אך לא ניתן לקבוע מהו הגורם המרכזי.
טיב טעם
ניצבת מיד אחרי שופרסל, ולהערכתנו שיעור עלות הקניות הנמוך מוסבר על ידי רמת המחירים הגבוהה ביחס לדיסקאונט. העובדה שהנתונים כוללים את פעילות הסחר הסיטונאית –בעלת מרווחים נמוכים יותר מהפעילות הקמעונאית, מצביעה על כך ששיעור ההוצאה על קניות היה אף נמוך יותר אילו הופרדה פעילות זו.
רמי לוי, יוחננוף וויקטורי מציגות שיעור דומה, כאשר רמי לוי נהנית מהנתון הנמוך ביותר ביניהן - תואם את היותה הרשת השנייה בגודלה, מה שעשוי להעיד על תנאי סחר משופרים מול ספקים, לצד תרומת המותג הפרטי ופעילות הייבוא - טענה זו מתחזקת אל מול מחירי המכירה הנמוכים ביותר בענף אליהם הרשת מתחייבת. חשוב לציין כי הנתונים כוללים גם את פעילות הפארם, המאופיינת במרווחים גבוהים יותר.
במבט קדימה אנו מצפים לראות העלאות מחירים נוספות שככל הנראה יגולגלו אל הצרכן
העלייה במחירי חומרי הגלם בעולם משנת 2020 לשנת 2022 הייתה חדה ומהותית יותר (כ-46% ) מהעלייה שנרשמה במדד מחירי המזון לצרכן שנרשמה בישראל (כ-6%). הירידה שחלה מאז במדד העולמי אינה מספקת כדי לקזז את העליות החריגות של אותה שנה, ולכן סביר להניח שהשוק בישראל עדיין נמצא בתהליך של התאמה והתמודדות עם רמות המחירים הגבוהות. מעיד על פוטנציאל להעלאות מחירים נוספות מצד הספקיות שסביר להניח כי יגולגלו אל הצרכן.
השורה התחתונה
נתוני עלות הקניות למחצית הראשונה של 2025 טרם פורסמו, וצפויים להיות זמינים רק במסגרת הדו״ח השנתי. שנת 2025 מאופיינת בהשפעה על ההכנסה הפנויה של משקי הבית בעקבות הגזירות הכלכליות, כך שהצרכן צפוי להיות מחושב ורגיש יותר למחיר. במקביל, הספקים ממשיכים לייקר מוצרים –כפי שניתן היה לראות רק בשבוע שעבר עם הודעת שסטוביץ על העלאת מחירים נוספת.
כפועל יוצא, אנו סבורים כי שיעור ההוצאות על קניות מסך ההכנסות בשנת 2025 ירד בדומה למגמה שנרשמה בשנת 2024. יש לזכור כי השנה נתוני הקמעונאיות יהיו מושפעים מביטול חוק הסדרנות: מהלך שמגדיל את ההנחות שהרשתות מקבלות מהספקים, אך במקביל מעלה את הוצאות כוח האדם.
להערכתנו, הקמעונאיות ימשיכו לנסות ולנצל את עליות המחירים לשיפור הרווחיות הגולמית, גם אם באופן מתון יותר, בשל גמישות מוגבלת ביכולת לגלגל את ההתייקרויות לצרכן ובשל הרצון להימנע מפגיעה בהיקפי המכירות.
*הכותבת היא אנליסטית קמעונאות של IBI*