מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.3% ומדד הליבה עלה ב-0.2% בלבד. בכך קצב האינפלציה הכללית עומד על 3% בקצב שנתי, ומדד הליבה התמתן ל-3% בקצב שנתי.
"מדובר בפעם הראשונה מזה שנתיים וחצי שאינפלציית הליבה אינה גבוהה מהנתון הכללי", אמר יוני פנינג, אסטרטג ראשי של בנק מזרחי טפחות. "נוסיף כי הפרסום המקורי היה אמור להיות ב-15.10, קרי לפני קרוב ל-10 ימים. אבל ההשבתה דחתה את זה להיום, וגם זה באופן חריג".
לדברי פנינג, עלייה של 4.1% במחירי הבנזין הם התורם המשמעותי ביותר לכלל העלייה באינפלציה. "גם בראייה שנתית, אם באמצע 2024 עוד ראינו מחירים של 80 ו-85 דולר לחבית נפט, זה התמתן בצורה ניכרת במהלך המחצית השנייה של השנה. וזה בתורו מיתן משמעותית את ההשפעה הדיפלציונית מהכיוון הזה. אולי עוד נראה ירידה במחירי האנרגיה במדד אוק’, עם מחירי הנפט הנמוכים ששררו רוב החודש. אבל העליות של הימים האחרונים בהחלט מצביעים על יציבות מהכיוון הזה, לכל הפחות".
"כרגיל, סעיפי הדיור ממשיכים להיות גורם מהותי באינפלציה האמריקאית, אם כי הפעם, עם עלייה של 0.2% בלבד, הם כנראה אחראים משמעותיים לנתון הנמוך היום. את העלייה השנתית הגבוהה עדיין בסעיף (3.6%) אפשר לייחס עדיין לדגימה מאוחרת של שוכרים שעדיין נמצאים במחיר ’הישן.’ אבל מעבר לזה, צריך כמובן לציין את שיעור ההשתתפות הנמוך בתעסוקה בתקופת אחר-הקורונה, על רקע גירעונות ממשלתיים גבוהים. למעשה, זה גם ממשיך להיות ההסבר לאינפלציית השירותים הגבוהה באופן כללי.
"חוץ מזה, השפעת המכסים גם היא גורם מהותי במכלול שהביא אותנו לרמת האינפלציה הנוכחית, המהווה שיא מאז תחילת השנה מבחינת הנתון הכללי. אבל גם כאן, לדוג’ עלייה של 0.2% במחירי המכוניות החדשות וירידה של 0.4% במשומשות זה משהו שקשה להסביר כתוצאה של מכסים, בטח ובטח חמישה חודשים אל תוך האירוע. בהודעת הריבית האחרונה, ובכלל בהתבטאויות הפד האחרונות, ראינו חשש הולך וגובר ממצב שוק התעסוקה האמריקאי, על רקע חולשה שהתגלעה בחודשים האחרונים. ה-Shutdownהממשלתי בארה"ב פועל בשני מובנים מהבחינה הזו. מחד, הוא מונע כמובן את פרסום נתוני המשרות הפנויות וכמובן את סקרי כח אדם. ולא פחות חשוב מזה, גם אם העובדים הממשלתיים צפויים בכל זאת לקבל את המשכורת כשזה ייג מר, כנראה שיש כמה קבלנים ממשלתיים שכן ייפגעו מזה. אי אפשר לומר שמשק עם אבטלה של 4.3% הוא רפוי במיוחד. וזה גם לא יהיה המצב אם האבטלה תעלה בכמה אחוזים בודדים. ועדיין, אם נזכר שרובה של האינפלציה מגיע מגורמים פנימיים, פתאום ריבית של 4.0%-4.25% מתחילה להיראות גבוהה, גם אם האינפלציה בפועל בשיא מקומי.
"רוב השבוע ראינו את ההסתברות להורדת ריבית של הפד, בהחלטה בשבוע הבא, נעה על סביבות 95%. על רקע הנתון הנמוך היום, לא מפתיע לראות אותה ממשיכה לנוע כעת על קרוב לוודאות. ועל זה השוק מוסיף הסתברות גבוהה מאוד להורדה נוספת בדצמבר. הציפיות האלה להורדת נמשכות בקצב גבוה יחסית במהלך 2026, עד לכדי סביבת 3.0% אפקטיבית, בעוד שנה. בהקשר המקומי, כמובן שאנחנו עדיין במזרח התיכון, אולי אפילו יותר מבעבר. ועדיין, בפועל, הורדת ריבית בארה"ב בהתאם לציפיות צפויה לשים אותנו על פער מעניין מול הריבית בישראל. והאפשרות הזו נראית ריאלית בהתחשב בהתבטאויות הניציות של בנק ישראל בתקשורת, בעת האחרונה. ובהקשר הזה, מדד המחירים הבא של הלמ"ס צפוי להיות מהותי יחסית, בטח ביחס לנתון הנוכחי מה-BLS", אמר פנינג.