"מתפתחת שגרה של מלחמה - צה"ל משתלט בהדרגה על העיר עזה, תוקף בתימן ומדי פעם יוצא למבצע בסוריה או בלבנון, זאת לצד חזרה של חברות התעופה הזרות לישראל, וכלכלה שאולי לא מראה סימני מיתון, אך גם רחוקה מפוטנציאל הצמיחה שלה", כך כותבים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית.
"בצד החיובי אפשר לראות ששוק העבודה עדיין הדוק, העובדים שנעדרו מעבודה במהלך המלחמה מול איראן בחודש יוני חזרו לעבוד, ושיעור האבטלה יציב ברמה של 3.0%. גם גיוסי ההון של חברות ההזנק גבוה השנה ביחס לשנה שעברה. הצריכה הפרטית זינקה בחודש יולי, לאחר הירידה החדה בחודש הקודם, חלק מזה משקף כנראה הוצאות שנדחו מתקופת המלחמה, וכן אולי הוצאה מוגברת בארץ, בעקבות מחירי הטיסות הגבוהים. מנגד אנו רואים האטה ביצוא הסחורות, וירידה משמעותית ברכישת דירות.
"עלייה חדה בלינות ישראלים במלונות תיירות בחודש יולי. קרוב לשני מיליון לינות (ללא מפונים) בחודש יולי, עלייה ניכרת לעומת חודשי יולי בשנים הקודמות (מסומנות בגרף בצבע אפור). העלייה בהיקף הלינות משקפת בחלקה צמצום בהיקף הנסיעות לחו"ל ביחס לשנים של לפני המלחמה. ההסטה של חופשות ישראלים מחו"ל לישראל תורמת לפדיון המקומי, ויחד עם הגידול בצריכה הפרטית, אלו צפויים להביא את הצמיחה ברבעון השלישי של השנה לרמה גבוהה, שתפצה במידה רבה על ירידת התוצר ברבעון השני", כתבו בבנק הפועלים.
לגבי שנת הלימודים שצפויה להיפתח הבוקר, כלכלני הבנק כותבים כי ההורים יפגשו את הוצאות החינוך שעלו בשלוש השנים האחרונות ב-10% במצטבר. בשנתיים האחרונות עלה סעיף החינוך בחודש ספטמבר בשיעור של 1.3%. "ההוצאה לחינוך מממנת בעיקר את הוצאות השכר של מערכת החינוך, ובדומה למחירי שירותים אחרים, המחירים בו מושפעים מקצב האינפלציה והשלכותיו על הסכמי השכר. כמו כן הוא מושפע מיכולת הממשלה לספוג את עליות השכר מבלי להשית אותם על משקי הבית. אנו סבורים כי עליות המחירים השנה יהיו מתונות ביחס לשנים קודמות, זאת לאור צמצומי השכר במגזר הציבורי. סעיף זה מצטרף למחירי שירותים נוספים שלהערכתנו קצב התייקרותם יואט בהדרגה, ויתרום לירידת מדרגה בשיעור האינפלציה בשנה הקרובה, לשיעור שקרוב למרכז היעד".
"רוב הנתונים אולי לא תומכים בהפחתת ריבית, אבל זה לא אומר שהיא לא תרד. האינפלציה נמצאת כעת סמוך לגבול העליון של היעד, וגם לאחר מדד אוגוסט היא צפויה להיוותר שם (2.8%). שוק העבודה הדוק, והסיכונים הגיאופוליטיים עדיין עימנו. לבנק ישראל אין מנדט כפול כמו לפד, והאינפלציה היא בעדיפות העליונה. יחד עם זאת, אם מסתכלים קדימה, יש הרבה סיבות להניח שאפשר להשיג את יעד האינפלציה גם עם ריבית נמוכה יותר. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים התכנסו זה מכבר למרכז יעד האינפלציה, מחירי הדירות יורדים והשקל התחזק. בנק ישראל יושפע מההחלטה בארה"ב, ובהנחה שהפד יפחית את הריבית ב-17 בספטמבר, זה אולי יכריע את הכף גם להפחתת ריבית בישראל בסוף החודש.
"עם כל הכבוד לטיימינג של הפחתת הריבית, החשיבות של זה משנית, וכל עוד האינפלציה בארה"ב ובישראל קרובה ל-3%, פחות סביר להניח שאנו עומדים בפני רצף של הפחתות ריבית כמו שקרה באירופה. גם אם האינפלציה תרד, כפי שאנו חושבים לרמה שקרובה ל-2% בשנה הקרובה, עדיין יהיה צורך בריבית ריאלית גבוהה ביחס לעבר, כדי לשמור אותה ברמה כזו", כתבו כלכלני הבנק.