התחזקות דרמטית בשקל: ההשלכות על היצואנים והיבואנים ואיך להגן על התיק הדולרי

הדולר האמריקאי נחלש בשבועות האחרונים והבוקר (ב’) הגיע מול השקל הישראלי לשער של 3.37 שקלים. התחזקות השקל, המונעת מגורמים כמו: ירידת פרמיית הסיכון של המשק לאחר המלחמה מול איראן, זרימת השקעות זרות לישראל, ויציבות כלכלית יחסית למרות המלחמה, משפיעה באופן משמעותי על המגזר העסקי בישראל, במיוחד על יצואנים ויבואנים.

כיצד משפיעה התחזקות השקל על הכלכלה המקומית, ואילו צעדים יכולים משקיעים לנקוט כדי להגן על תיקי ההשקעות הדולריים שלהם?

השפעה על היצואנים הישראליים

התחזקות השקל מקשה על היצואנים הישראליים, שרוב הכנסותיהם מגיעות בדולרים או במטבעות זרים אחרים. כאשר הדולר נחלש, ההכנסות בשקלים יורדות משמעותית. לדוגמה, מוצר שנמכר ב-$100 מניב כעת 337 ש"ח לעומת 370 ש"ח כאשר שער הדולר עמד על 3.7 ש"ח - ירידה של כ-9% בהכנסה. מצב זה מפחית את הרווחיות של חברות יצואניות, במיוחד בתעשיות כמו היי-טק, חקלאות ותעשייה מסורתית.

כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות, יצואנים עשויים להידרש להוזיל מחירים בדולרים, מה שפוגע ברווחיות או בתחרותיות שלהם בשווקים הבינלאומיים. לחלופין, הם עשויים לנסות לייעל תהליכי ייצור או לחפש שווקים חדשים שבהם המטבע המקומי חלש יותר. עם זאת, חברות קטנות ובינוניות, שמהוות חלק משמעותי ממגזר היצוא, עלולות להתקשות להתאים את עצמן במהירות לשינויים בשער החליפין.

השפעה על היבואנים

מנגד, היבואנים הישראליים נהנים מהתחזקות השקל. עלות היבוא של סחורות ושירותים בדולרים, כמו חומרי גלם, מוצרי צריכה ואלקטרוניקה, יורדת משמעותית. לדוגמה, מוצר שמחירו $1,000 עולה כעת 3,370 ש"ח לעומת 3,700 ש"ח בשער קודם – חיסכון של 330 ש"ח ליחידה. ירידה זו מאפשרת ליבואנים להגדיל את שולי הרווח או להוריד מחירים לצרכנים, מה שיכול לתרום להפחתת האינפלציה ולעידוד הצריכה הפרטית.
עם זאת, היתרון ליבואנים עשוי להיות מוגבל אם הירידה בשער הדולר היא זמנית או אם היצואנים הזרים יעלו מחירים כדי לפצות על הפסדיהם. בנוסף, תלות מוגברת ביבוא עלולה להחליש את התעשייה המקומית, שמתקשה להתחרות במוצרים זולים יותר מחו"ל.

הגנה על תיק השקעות דולרי

משקיעים המחזיקים נכסים דולריים, כמו מניות או אג"ח בשווקים זרים, חשופים להפסדים בשל התחזקות השקל, שמפחיתה את ערך ההשקעות בשקלים. לדוגמה, תיק השקעות בשווי $10,000 שווה כיום 33,700 ש"ח לעומת 37,000 ש"ח בשער קודם – הפסד של 3,300 ש"ח. כדי להגן על תיק ההשקעות, ניתן לנקוט מספר צעדים:

גידור מט"ח (Hedging): שימוש בחוזים עתידיים, אופציות או חוזי החלף (Swaps) על מטבע חוץ מאפשר למשקיעים לנעול שער חליפין קבוע, ובכך להפחית את הסיכון מפני התחזקות נוספת של השקל. כלים אלה זמינים דרך בנקים או ברוקרים פיננסיים, אך כרוכים בעלויות ובמורכבות.

השקעה במניות מקומיות: הגדלת החשיפה למניות של חברות ישראליות שפועלות בשוק המקומי או שמפיקות הכנסות בשקלים יכולה לצמצם את התלות בתנודות מטבע. לדוגמה, השקעה בחברות בתחום הנדל"ן או הקמעונאות בישראל עשויה להיות פחות מושפעת מהתחזקות השקל.

גיוון מטבעות: פיזור ההשקעות למטבעות נוספים, כמו יורו או לירה סטרלינג, יכול להפחית את הסיכון הכרוך בהיחלשות הדולר בלבד. ניתן לעשות זאת באמצעות קרנות סל (ETF) או אג"ח במטבעות זרים.

השקעה בנכסים צמודי מדד: השקעה בנכסים כמו אג"ח צמודות מדד בישראל או נכסים פיננסיים ששומרים על ערכם הריאלי יכולה לספק הגנה מפני תנודות בשער החליפין.