המלחמה בין ישראל לאיראן צפויה להותיר חותם כלכלי עמוק על המשק הישראלי. אף שהמערכה הצבאית הסתיימה בפרק זמן קצר יחסית, השלכותיה העתידיות צפויות להשפיע על מכלול רחב של משתנים כלכליים, ובראשם שיעורי האינפלציה, המדיניות התקציבית של הממשלה, שער החליפין והשקעות זרות במשק המקומי.
החלק ה"קל" בבחינה של השפעת המלחמה עם אירן הוא דווקא ההשפעה לטווח ארוך. ישראל הסירה מעליה איום משמעותי, בין שהוא היה קיומי או לא, הוא היה גורם הסיכון הגיאו-פוליטי הגדול ביותר שהשפעתו ניכרה על המשק הישראלי במספר דרכים כמו למשל פרמיית סיכון גבוהה. עכשיו כשהסיכון פחת במידה רבה, ניתן לצפות שההצלחה המרשימה במערכה עם אירן תניב את פירותיה בהסכמים עם מדינות רבות שעד עתה נמנעו מקיום יחסים פורמליים עם ישראל. מאחר והאינטרסים של רוב המדינות באזור וארה"ב הן לפתח את הקשרים ביניהן, התרחיש הבסיסי שלנו הוא שהדברים עשויים לקרות תוך זמן לא רב. אלא שלהצלחה הצבאית הכבירה יש גם מחיר כלכלי לא מבוטל בטווח הקצר. ההערכה היא שעלות המלחמה נגד אירן עומדת על כ-40 מיליארד שקל, מה שייאלץ את האוצר להגדיל את הגרעון בשיעור שבין 1% - 2% ביחס לתכנון המקורי. נזכיר שעוד טרם המלחמה, יעד הגרעון לשנה זו עמד על 4.9% וכעת ההערכות הן שהגרעון בפועל יאמיר לשיעור שבין 6% - 7%.
בעקבות זאת, יחס החוב–תוצר יתפח מרמתו הנוכחית שעומדת על 68% ל 76% לערך. נזכיר שעוד טרם העימות עם אירן, הוצאות המימון השנתיות של ישראל (ריבית בלבד) זינקו בעקבות המלחמה בעזה ובצפון ל 55 מיליארד שקל והנחת האוצר היא שהן תעלינה עד לרמה של כ 75 מיליארד שקל בעוד כשלוש שנים. על מנת לעמוד בהוצאות הללו וכדי להקטין במידת האפשר את ההשפעה על מתן השירותים הממשלתיים, הממשלה תידרש לבצע שוב התאמות תקציביות. וכאן מגיע האתגר הגדול. האם הצרכים התקציביים החדשים יגרמו לממשלה להטיל מיסים נוספים? האם יסגרו משרדי ממשלה שחיוניותם מוטלת בספק? אלו פרוייקטים של תשתית הממשלה תיאלץ לדחות? שאלות כבדות משקל שהאוצר יצטרך לתת עליהן מענה בזמן הקרוב. בנוסף, מלאכת השיקום עלולה לדחות את ירידת האינפלציה.
הממשלה תצטרך להזרים תקציבי עתק לצורך שיקום. לשם השוואה, ההערכה של מס רכוש שהיקף הפיצויים רק על נזקי הרכוש הישירים מהמלחמה עם אירן יגיעו ל 5 מיליארד שקל לערך, סכום כפול מהפיצוי שניתן לנזקי רכוש בצפון ובדרום בעקבות מלחמת השביעי באוקטובר. בהקשר הזה עולה שאלה נוספת והיא קשורה להשפעה של הנזק הרב למגורים על האינפלציה. במהלך המלחמה נפגעו בתיהם של כמה אלפי אנשים (ההערכה עומדת כעת על כ 18 אלף).
לא רק שמספר הפגיעות היה גדול, אלא שמרביתם היו באזור המרכז. כך למשל, מגדל מגורים חדש בן 44 קומות שכולל כ-400 דירות נפגע קשות והוא עתיד להיהרס בשל עוצמת הפגיעה. העלות המוערכת של הבנייה מחדש עומדת על כמיליארד שקל. אלא שעד שהמגדל ייבנה מחדש, יש לשכן את הדיירים וסביר להניח שדיירי המגדל היוקרתי ירצו להמשיך ולהתגורר באזור מרכז תל אביב עד לסיום בניית המגדל מחדש. לא קשה להניח מה תהיה ההשפעה של זה על שכר הדירה באיזור המבוקש. וזה רק בניין אחד.
סביר להניח שתקציבי השיקום, בין שאלו בניית דירות או תשתיות שניזוקו במקביל להגדלה נדרשת של תקציבי הביטחון הם בעלי השפעה אינפלציונית. לאור זאת עולה הסבירות לכך שהציפיות לירידה באינפלציה בחצי השני של השנה (ואולי גם לאחר מכן) תאלצנה להידחות. בנק ישראל ימצא עצמו בסיטואציה מעט מורכבת. מצד אחד יגבר הלחץ להפחתת הריבית כדי לעודד את הפעילות הכלכלית במשק שעוד לפני המלחמה הראתה סימני האטה.
מנגד, העלייה באינפלציה תקשה עליו לשנות את המדיניות המוניטרית. לעת עתה, קשה לאמוד את ההשפעות של תקציבי השיקום והביטחון על האינפלציה. אבל השוק מניח שהריבית תרד לצד ירידה בפרמיית הסיכון כפי שזה בא לידי ביטוי בירידת התשואות. מה שעומד מאחורי ירידת התשואות היא ההנחה שהשינוי הגיאו-פוליטי הדרמטי במזרח התיכון שמשפר את מיצובה האסטרטגי של ישראל יביא לעלייה חדה בהזרמה של השקעות זרות למשק ופתיחת שווקים חדשים לתעשייה הישראלית, בעיקר הביטחונית וההייטק. זוהי גם ההנחה שלנו. אלא שכאן מגיע הפער שבין ההשפעות של הטווח הארוך לאלו של הטווח הקצר של המלחמה.
בעוד אלו של הטווח הארוך הן מבטיחות ומאוד אופטימיות, אלו של הטווח הקצר הן גם אופטימיות רק שנלוות להן עלויות. לטעמנו ירידת התשואות היתה מרחיקת לכת והיתה יותר תוצאה של FOMO ופחות של הערכה כלכלית מפוכחת. חשוב לנו לציין זאת שוב, מצבה האסטרטגי של ישראל השתפר באופן דרמטי וההנחה שלנו היא שככל שהשינוי הזה ינוצל באופן מיטבי, נכונו למשק הישראלי ימים מבטיחים מאוד. אבל כאמור, עד שאלו יגיעו, מוטב לקחת מקדם סיכון, גם אם הוא ירד לאחר המלחמה. ירידת התשואות החדה לצד העובדה שהעקום התהפך (שלא לומר התעוות) מותירים את המח"מ בתיק האג"ח שלנו ברמה שבין שלוש לארבע שנים לכל היותר.
*הכותב הוא מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות*