בבנק ישראל סבורים - התחזית של האוצר לגרעון של הממשלה אופטימית מדי

בנק ישראל התייחס בישיבת הממשלה הבוקר לתכנית התקציב התלת שנתית לשנים 2026-2028 (נומרטור), ואותת כי התחזיות של האוצר אופטימיות מדי.

התוכנית עברה היום (א’) בישיבת הממשלה, וזו תמונת המצב הפיסקלית על פי התכנית התלת שנתית:

לשנת 2026: תחזית הצמיחה היא 4.4%; תחזית הכנסות המדינה 556.9 מיליארד שקל; הוצאות הממשלה 622.3 מיליארד שקל; גירעון צפוי 2.8%.

לשנת 2027: תחזית הכנסות המדינה 587.1 מיליארד שקל; הוצאות הממשלה 655.5 מיליארד שקל;
גירעון צפוי 2.8%.

לשנת 2028: תחזית הכנסות המדינה 613.8 מיליארד שקל; הוצאות הממשלה 688.6 מיליארד שקל; גירעון צפוי 2.9%.

“ביזיון”: דיון תקציבי חשוב נערך אתמול בממשלה עם נגיד בנק ישראל וצמרת האוצר על הוצאות הממשלה - רה”מ ויועצו הכלכלי לא טרחו להגיע, ורק כ 5 שרים הופיעו.

👀 בדיון על הדחת היועמ”שית, לעומת זאת, נרשמה נוכחות מרשימה.https://t.co/ghiM3U459J

— מיכאל שמש Michael Shemesh (@shemeshmicha) June 9, 2025

וכך מסר בנק ישראל:

"התוכנית התלת-שנתית לשנים 2026 עד 2028 מגיעה אחרי שלוש שנים (2025-2023) שבהן התמודדה הממשלה עם אתגרים פיסקאליים כבירים. בהסתכלות קדימה חשוב לשמר את אמון השווקים, לגבי מחוייבות הממשלה לחזור לגירעונות נמוכים ולהפחתת יחס החוב. אמון זה הושג במידה רבה בזכות צעדי ההתאמה שננקטו בתקציבי 2024 ובעיקר 2025. על רקע אי-הוודאות הגדולה השוררת כיום, והרכיב החד-פעמי הגדול בהכנסות שנרשמו בתחילת 2025, חשוב לשדר נחישות ולהתמיד באחריות הפיסקלית.

בשנת 2026, הגירעון צפוי, בשלב זה, להיות כ-2.9%, גירעון שיאפשר הפחתה קטנה ביחס החוב לתוצר. אך הסיכונים בשנה זו, בטווח רחב של נושאים, הם גבוהים מהרגיל. לשנים 2028-2027 הערכת הגירעון של בנק ישראל עומדת על 3.5%-4.0% - גבוהה מזו של הנומרטור ומזו שנדרשת לצמצום יחס החוב לתוצר. על כן נראה שיידרשו בהמשך צעדי התאמה נוספים, שעיתויים תלוי בהתפתחויות הגיאו-פוליטיות והכלכליות.

מכיוון שהרזרבה שתוכננה בתקציב 2025 הוקצתה ברובה ליעדים שונים כבר בעת אישור התקציב, התעצמות הלחימה בעזה דורשת כעת, ככל הנראה, לחרוג מהתקציב המקורי. רצוי להימנע ככל שניתן מפתיחת תקציב 2025. ככל שיידרש לפתוח את התקציב, ובהינתן שעד כה הכנסות הממשלה השנה גבוהות מהצפוי, יש להימנע מהגדלת הגירעון אל מעבר ליעד שנקבע בתקציב המקורי.

על רקע התפתחות ההוצאות בתקציב 2025, האופי החד-פעמי של חלק ניכר מהגידול בהכנסות, ואי הוודאות הסובבת את המשך שנת 2025 ואת שנת 2026, יש להימנע מביטול צעדים לצמצום הגירעון שהוחלט עליהם בעת אישור התקציבים הקודמים.

ככל שיידרשו צעדי התאמה נוספים, רצוי לצמצם הוצאות הפוגעות בתמריץ לעבוד או לרכוש השכלה, להעלות מיסוי על השפעות חיצוניות שליליות ולבטל פטורים מעוותים, בפרט במסים העקיפים".