סגנית הממונה על התקציבים באוצר, תמר לוי בונה, הציגה היום (ג’) בדיון המתקיים כעת בוועדת הכספים את תרחישי הגרעון בתקציב המדינה על רקע מלחמת חרבות ברזל, כשבשורה התחתונה עולה כי "הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות בקצב גבוה שיקשו לעמוד במסגרות התקציב, לא כולן קשורות בלחימה".
לוי בונה אמרה: "הבאנו תקציב של גרעון בגובה של עד 4.9% שמורכב מ-4.7% ועוד רכיב של 0.2% שהוא רכיב של חירום, כיוון שיש חוסר וודאות למלחמה. 0.2 שווים 4.2 מיליארד שקל, זה די ברור שאת רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש - זה מורכב מהפינויים, שדי ידענו את זה מוקדם יותר, הם הוארכו בתחילת השנה ל-1 במרץ, אני מאמינה שבקרוב נפנה לוועדה לעניין זה, כנראה שיהיה 1.1 או 1.2 מיליארד שקל. הרכיב השני הוא מבצע חרבות גדעון שהתחיל לפני מספר שבועות, והביא לכך שהוצאות מערכת הביטחון גבוהות יותר ממה שסברנו מלכתחילה כשהבאנו את התקציב לאשורו, הדיוקים עוד נעשים, הרכיב המשמעותי הוא הוא עלויות המילואים, ורב הנסתר על הגלוי מה שצופה פני עתיד, ככל שמצב המלחמה ימשך העלויות יהיו גבוהות יותר, ככל שיהיה שינוי, הן יהיו נמוכות יותר. יש בתקציב החירום כאמור רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך, אני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים".
"כאמור תקרת גרעון הייתה אמורה להיות של 4.9%, עם זאת הגשנו לממשלה תחזית הוצאות והכנסות מעודכנת, ובה תחזית ההכנסות גבוה יותר, על כן יש עוד רכיב שמשפיע על הגרעון כפי שיהיה, וכרגע נראה שאם ההוצאות יסתכמו רק בחלק של הקופסא, אותם 4.2 מיליארד תוספת, וההכנסות כפי שהיום, אז הגרעון יורד מתחת ל-4%. עם זאת יש 2 מרכיבים שמשפיעים הרכיב הראשון הוא מרכבות גדעון, בו יש הרבה סימני שאלה לאן הולך המבצע וכמה יארך, ככל שיהיה יותר ארוך, כך יהיה הרבה יותר קשה לתקציב להחזיק אותו, ככל שיהיה קצר יותר התקציב יוכל להכיל אותו במסגרות שלו. השני הוא התקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון הוציאו בקצבים מאוד גבוהים שיקשו לעמוד במסגרת תקציב כפי שהוא עומד היום. לא כל ההתקשרויות קשורות במרכבות גדעון, יש גם התקשרויות אחרות, אותו קצב גבוה של התקשרויות מדאיג מול תקציב הביצוע, אפשרות אחת שמערכת הביטחון תתכנס ותעצור את ההוצאות שלא קשורות, אפשרות שנייה שהמערכת תעשה תיעדוף בהוצאות שלה ואפשרות שלישית להגדיל את המסגרות".
"אני מסכמת - הקופסא נראה שנצטרך את כולה, יש רכיב מרכבות גדעון ששם רב הנסתר על הגלוי ויש רכיב של מערכת הביטחון של חריגה מתקציבו ושלוש העלייה בתחזית ההכנסות, כל השלושה האלה משפיעים על התחזית של הגרעון".
עלי בינג, סגן הממונה על התקציבים לענייני ביטחון באגף התקציבים במשרד האוצר: "מערכת הביטחון הציגה לנו מספר תרחישים שונים, אנחנו מנהלים שיח, מטבע הדברים המספרים שהם מציגים הם לא תמיד המספרים שאנחנו רואים, יש בנינו פערי תפיסה. יש פה שאלה של מה תהייה העצימות, מרכבות גדעון שהוצג לנו הוא לא מה שקורה בפועל כרגע, יש עניין של עלות ושל תזרים, חלק מהעלויות אנחנו פוגשים השנה וחלק לא, לכן יש לנו מפתחות למשרתי מילואים, בגדול משרת מילואים עולה בין 700 ל-1000 ₪ ליום, זו עלות כלכלית, לא משקית. חלק מזה מגיע בשנה העוקבת למשל התגמול המיוחד והתגמול הנוסף. מבחינת החימושים יש גם כל מיני מפתחות, לא נפרט כאן. מבחינת תוך כמה זמן אנחנו חורגים, זה תלוי במספר המילואימניקים ומערכת הביטחון החליטה שהנתון הזה מסווג, אפשר להתווכח, אני כפוף להנחיות. בגדול ככל שזה ימשך למעלה מעוד שבועיים – חודש, הסיכוי שהתקציב יתכנס לעלויות הוא קטן מאוד. זה גם תלוי בהתאמות שנעשה, ובעצימות בשבועיים – חודש האלה. בנוגע לחריגות, החשב הכללי העלה טענה כי יש חריגות בלי קשר לחרבות גדעון, התחיל שיח, במערכת הביטחון הציגו תוכנית והם סבורים שבעולם ללא חרבות גדעון הם יכולים להתכנס לתקציבם, אנחנו בעבודת מטה, אני מקווה שתוך שבועיים נתכנס לזה".