התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון הראשון של שנת 2025 ב-3.4% לעומת הרבעון הקודם לאחר עליה של 1.9% ברבעון הרביעי של 2024 - כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2.2% בחישוב שנתי.
מדור בנתון נמוך מהתחזית של בנק ישראל לרבעון הראשון לצמיחה של 4%. זאת לא לוקחת בחשבון את המשך הלחימה בעזה.
התוצר העסקי – התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי, עלה ברבעון הראשון של שנת 2025 ב-4.4% בחישוב שנתי, זאת לאחר עליה של 2.4% ברבעון הרביעי של שנת 2024 בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון של השנה ב-5.0% בחישוב שנתי זאת בהמשך לעליה של 16.0% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.
שינוי זה מבטא עליה של 30.1% ביבוא השירותים (6.8% בחישוב רבעוני). יבוא השירותים למעט תיירות עלה ב- 14.4% כאשר יבוא שירותי התיירות עלה ב- 103.6% בחישוב שנתי (19.4% בחישוב רבעוני) אך עדין נמוך ב-8.3% מרבעון השלישי של שנת 2024 לפני פרוץ המלחמה. יבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-18.0% ברבעון הראשון של שנת 2025.
בנוסף על כך, יבוא היהלומים והיבוא הבטחוני עלו ברבעון הראשון של שנת 2025 כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2025 ב-2.5% בחישוב שנתי.
"המשק הישראלי ממשיך להתמודד די טוב עם המגבלות הרבות הסובבות אותו. זאת לאחר שהתוצר רשם גידול שנתי של 3.4% במהלך הרבע הראשון של השנה והוא גבוה כעת 2.8% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. היות והרבע דאז החל התאוששות מהרבע האחרון של 2023, כשפרצה מלחמת חרבות ברזל, מדובר בהישג מרשים", אמר רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות. "חשוב לציין כי התוצר העסקי (ללא חברות הזנק) גדל 4.8% ו-3.5% לפי שתי המדידות, נקודה מעודדת המראה כי התוצר העסקי הוא המוביל את המשך ההתאוששות. בהשוואה לגידול התוצר בשנה שעברה, אחוז אחד בלבד, ברור כי הנתונים מצביעים שהמשק בכיוון טוב.
"עוד יש לציין לטובה את ההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק, עם גידול של 8.7%. ההשקעות הללו גדלו 11.7% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. עם זאת, במהלך הרבע הראשון של השנה (לעומת קודמו) רשמו ההשקעות הללו גידול של 1.5% בלבד, בין היתר נוכח הריבית הגבוהה ואי הוודאות הכללית, ויש לעקוב אחר נתון זה, החשוב להתפתחותו העתידית של התוצר הפוטנציאלי. ייצוא היהלומים ללא חברות הזנק צמח 6.2% במהלך הרבע הראשון של השנה, אך בהשוואה לרבע המקביל אשתקד רשם עלייה צנועה יותר של 3.3%. שיעור מדוד זה מתקבל על רקע החששות סביב השלכות סוגיות המכסים על סחר החוץ ועל ביצועי הסקטור ועלול לאתגר את המשק בהמשך.
"נתון חשוב נוסף הינו קיטון של ההוצאה לצריכה ציבורית ללא ייבוא ביטחוני. חשוב כי התפתחות זו תימשך, על מנת להקטין את יחסי החוב הציבורי והגירעון הממשלתי לתוצר. עם זאת, היה מדובר בתקופה ללא תקציב מאושר, שריסן את ההוצאות. מבחנו של סעיף זה בתוצר יהיה בהמשך השנה וחשיבותו גבוהה. ההוצאה לצריכה פרטית קטנה 5.0% במהלך הרבע הראשון של השנה. מדובר בנתון מטריד, אך לא בהכרח אינדיקטיבי, שכן נוכח הרצון להקדים את העלאת מס הערך המוסף בתחילת 2025 הוקדמו רכישות לסוף השנה שעברה, תוך ניצול ייסוף השקל כנגד הדולר, שאף הגדיל את כוח הקנייה של השקל בשוקי חו"ל. מסיבה זו גדל ייבוא הסחורות והשירותים 16.0% במהלך הרבע האחרון אשתקד והיה גבוה 14.4% מהרבע האחרון של 2023. נוכח נתוני התעסוקה החזקים של המשק, המתבטאים בשיעור נמוך של בלתי מועסקים וריבוי משרות לא מאוישות, אין להקיש מהקיטון של הצריכה הפרטית על חולשת יתר של הצרכנים. לראייה, הצריכה השוטפת לנפש עלתה 4.1% במהלך הרבע הראשון. לראיה, בחודש אפריל הצביע סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס על שיפור הן של מדד המצב הכלכלי של משקי הבית בשנה האחרונה והן של זה שהם צופים לשנה הקרובה.
"עם זאת, יש להתייחס גם לסעיף זה בזהירות, שכן אי הוודאות סביב משתנים רבים העשויים להשליך על הוצאות הצרכנים – מקומיים ומחו"ל כאחד – גבוהה כיום. מדובר הן בסביבה הגאופוליטית והן בהשלכות סוגיית המכסים, ככל שתתפתח. בסך הכל, לדעתי, דוח התוצר לרבע הראשון של השנה מניח את הדעת, בהתחשב בנסיבות. עדיין, אתגרים משמעותיים להמשך השנה. נוכח עליית האינפלציה, הדוח מקנה לבנק ישראל שהות נוספת לבחון את ההשלכות השונות על מצב המשק לפני שישקול הורדת ריבית", סיכם מנחם.