בזמן שמחירי המזון בישראל מזנקים שוב, והציבור נאנק תחת עול יוקר המחיה, שר הכלכלה ניר ברקת נראה עסוק יותר בספירת המיליונים שהניב לו האקזיט מהנפקת אי-טורו מאשר בטיפול במשבר הכלכלי שפוגע בכיס של כולנו. אסם, אחת מחברות המזון הגדולות בישראל, הודיעה היום על העלאת מחירים של עד 9% על מגוון מוצרים, מפסטה ועד חטיפים.
זו לא הפעם הראשונה, וסביר להניח שגם לא האחרונה, שחברות המזון מנצלות את השוק הריכוזי בישראל כדי לייקר מוצרים. אבל מה עושה שר הכלכלה, האמון על הגנת הצרכן והורדת יוקר המחיה? תנו לו רגע לספור את המיליונים מהנפקת אי טורו.
ניר ברקת, שר הכלכלה וחבר הכנסת מטעם הליכוד, הוא לא רק פוליטיקאי אלא גם איש עסקים ותיק. השקעותיו בחברת BRM, שהייתה שותפה מרכזית בהצלחת חברות כמו צ’ק פוינט, הפכו אותו לאחד הפוליטיקאים העשירים בישראל. ההנפקה אתמול של אי-טורו, פלטפורמת מסחר דיגיטלית שבה מחזיקה BRM כ-8.4% מהמניות, שיקפה לחברה שווי של 4 מיליארד דולר. ומבחינת BRM, שבה שותף ברקת עם אחיו אלי, היא מכרה מניות בשווי 20 מיליון דולר. עבור ברקת, שחלקו בנאמנות מנוהל על ידי אחיו, מדובר בסכומים שמבטיחים לו עתיד כלכלי מזהיר. אבל מה עם הציבור הישראלי, שמתמודד עם עליות מחירים תכופות בסופר?
הביקורת על ברקת אינה נובעת מעצם היותו איש עסקים מצליח. הצלחה עסקית אינה פוסלת כשלעצמה מיכולת לשרת את הציבור. הבעיה היא שברקת, כשר הכלכלה, נראה מנותק מהמאבק ביוקר המחיה, שהיה אמור להיות בראש סדר העדיפויות שלו. מאז כניסתו לתפקיד, הוא הצהיר לא פעם על כוונתו לבלום עליות מחירים ולהגן על הצרכן הישראלי. במאי 2023, למשל, הוא דרש מחברות המזון נתונים כדי לבחון הכנסת מוצרים לפיקוח. כשזה לא עבד, הוא זימן את החברות ללשכתו ואיים ב"ביוש רגולטורי" ובסימון מוצרים במדבקות שחורות. אבל בפועל, ההתייקרויות נמשכות, והאיומים נשארו בגדר מילים ריקות.
יותר מכך, ברקת עצמו תרם להחמרת המצב. המהלך שלו לבטל את חובת סימון המחירים על מוצרים בסופרמרקטים, שהוצג כ"הקלה על הקמעונאים", עורר זעם ציבורי כה רב עד שנאלץ לחזור בו. אך הנזק כבר נעשה: קמעונאים רבים הפסיקו לסמן מחירים, מה שמקשה על הצרכנים להשוות מחירים ולקבל החלטות מושכלות.
הציבור הישראלי, שחווה עלייה מתמדת במחירי המזון – משוקולד וקפה ועד פסטה וחטיפים – זכאי לשאול: לאן נעלם שר הכלכלה? מדוע, בעוד חברות כמו אסם ושטראוס ממשיכות להעלות מחירים, ברקת שותק או מגלגל את האחריות לרשות התחרות ולמשרד האוצר? התשובה, כך נראה, טמונה בסדר העדיפויות שלו. בעוד הציבור נאבק לשלם את חשבון הסופר, ברקת עסוק בחגיגת האקזיטים שלו.
אין ספק שברקת הוא איש עסקים מוכשר, אך כשר הכלכלה הוא נדרש להוכיח שהאינטרס הציבורי קודם לאינטרסים האישיים שלו. במקום להתהדר ברפורמות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שתועלתן לטווח הקצר מוטלת בספק, עליו להתמודד עם המונופולים שחונקים את השוק הישראלי ולהרחיב את הפיקוח על מחירי מוצרים בסיסיים ואת התחרות במשק. הציבור לא צריך שר שסופר מיליונים; הוא צריך שר שנלחם עבורו.