בנק ישראל צפוי אמנם להישאר בעמדת המתנה בחודשים הקרובים, אך עלתה ההסתברות להתאמה מסויימת בריבית במהלך המחצית השנייה.
למרות ההפתעה כלפי מטה במדד פברואר הועדה המוניטארית צפויה להותיר להערכתנו את הריבית לא שינוי גם בהחלטה הקרובה. העלייה המתונה מהצפוי במדד פברואר מגבירה את הסיכוי לחזרת האינפלציה אל היעד במהלך המחצית השנייה של השנה, ובהנחה שלא תהיינה הפתעות משמעותיות כלפי מעלה ברבעון השני של השנה, ההסתברות להתאמה מסוימת בריבית במהלך המחצית השנייה של השנה תגבר.
עם זאת, בשלב זה הועדה המוניטארית צפויה להמשיך בעמדת ההמתנה. ראשית, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד והיא נמצאת מעליו כבר 8 חודשים ברציפות, כאשר בהתחשב בתנודתיות הגבוהה המגיעה ממדד הסחירים (בעיקר מהנסיעות לחו"ל), אינפלציית הבלתי סחירים ממשיכה לנוע ברמות גבוהות (בפברואר הגיעה ל-3.8%). בנוסף, בהתחשב בכך שהמשק מתאפיין בעודף ביקוש, הנחיצות בהורדת ריבית מתייתרת בשלב זה לפחות עד לירידת מדרגה באינפלציה שתאפשר התאמה מסויימת בריבית הריאלית בעיקר בכדי שלא ליצור תנאים מרסנים מדיי. כך, נתוני כרטיסי אשראי לרבעון הראשון של השנה ממשיכים לשקף קצב גידול גבוה של כ-2.5%.
כמו כן, שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומייצר קצבי שכר גבוהים, ותמיכה לסביבת אינפלציה גבוהה יחסית מתקבלת גם מעלייה בשיעור החברות המצפות להמשך העלאת מחירים ומבלימת התחזקות השקל. לפיכך, מעבר להותרת הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה, סביר שלאור הגורמים שצוינו הועדה תבחר להמתין מספר חודשים בכדי לבחון האם נוצר מרווח ביטחון מספק לירידת באינפלציה והתבססותה בתוך היעד, ובמידה שתרחיש זה יתממש סביר יהיה לצפות להתאמה מסוימת בריבית (של 1-2 הפחתות) במהלך המחצית השנייה של השנה.
מגמת הייסוף בשקל, בעיקר במונחי סל, שנבעה מירידה בפרמיית הסיכון של המשק, נבלמה לאחרונה, כך שמתחילת החודש נרשם פיחות מהיר שהחזיר את השקל לרמות הממוצעות של השנה האחרונה מול היורו ומול הדולר. התפתחות זו מחלישה את פוטנציאל התמסורת משער החליפין של השקל אל האינפלציה, שהיוותה גורם מסוים בירידה בציפיות לאינפלציה בחודשים האחרונים.
לאורך מרבית 2024 ועד לתחילת הרבעון האחרון של שנה זו, עיקר ההשפעה על שער החליפין של השקל הגיעה מההשפעות הגיאו-פוליטיות על פרמיית הסיכון של ישראל. לעומת זאת, לאחר שנרשמה ירידה מהירה בפרמיית הסיכון בעקבות ההצלחות המבצעיות בגבול הצפון וההכרזה על הפסקת האש, השקל חזרה להיות מושפע יותר מההתפתחויות בשוק המניות האמריקאי, כך שהירידות החדות במהלך החודש האחרון הובילו לפיחות בשקל מול הדולר, למרות ההיחלשות של הדולר בעולם. חלק מהתפתחות זו נובע גם מכך שהירידה בפרמיית הסיכון של המשק נבלמה נוכח אי הודאות בנוגע להמשך הפסקת האש ויישום השלבים באים של ההסכם. לפיכך, על רקע אי ודאות זו, ועל רקע החזרה של הממשלה לחקיקה להחלשת מערכת המשפט והצפי להמשך התאמה כלפי מעלה בפרמיית הסיכון בשוק המניות האמריקאי, ניראה כי השקל ימשיך באופן כללי לנוע בטווחים שאיפיינו אותו בשנה האחרונה (בהתאם להתפתחויות בפרמיית הסיכון), ובתקופה הקרובה עם פוטנציאל גבוה יותר להמשך פיחות.