מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה מעבר לצפי ברקע להעלאת המע"מ שנכנסה לתוקף בתחילת השנה והשפיעה על הנתונים. קצב האינפלציה השנתי חזר לטפס ל-3.8% - מעבר לתחום היעד של בנק ישראל.
סעיף הדיור לא תרם לעליית המדד בניגוד לפעמים קודמות, אך מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים זינק 2.6% בחודש ינואר. הזינוק החד מוסבר על ידי שינוי שיטת המדידה והרחבתה לשנתיים האחרונות, מה שצפוי להשפיע גם על המדידה בהמשך.
מדד תשומות הבנייה מודד את השינוי במחירי חומרי הגלם, השכר והעלויות הנלוות לבנייה בישראל. המדד מתעדכן מדי חודש ומושפע מעלויות עולמיות ומקומיות. רוכשי דירות "על הנייר" (בפרויקטים שטרם נבנו או בשלבי בנייה) מחויבים לרוב להצמיד את יתרת התשלומים למדד זה. כאשר המדד עולה, עלות הדירה בפועל מתייקרת, גם אם המחיר החוזי נשאר זהה.
כל עלייה במדד מגדילה את התשלום הסופי על הדירה. המדד מהווה גורם לאי-ודאות עם הרכישה של דירות לפני בנייה כאשר רוכשים מתקשים לצפות את העלות הסופית עד למסירת הדירה. כעת, רוכשים נדרשים להיערך להוצאות נוספות, שעלולות להכביד על התקציב המשפחתי.
בשנים האחרונות המדד נמצא במגמת עלייה עקב עלויות חומרי גלם עולות ומשברים גלובליים (כגון משבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה), מה שהכביד משמעותית על רוכשי הדירות.
מבחינת החברות קבלניות, מדד תשומות הבנייה העולה מייקר את חומרי הגלם, השכר ועלויות נוספות, מה שמוביל לעלייה בעלויות הבנייה הכוללות עבור חברות קבלניות. כמו כן, בפרויקטים שבהם המחיר לרוכשים נקבע מראש וללא הצמדה, הקבלנים עלולים לספוג את העלייה בעלויות, מה שמקטין את הרווחיות.
מה שיכול לקרות הוא גלגול העלויות על הרוכשים בפרויקטים חדשים. הקבלנים לרוב מגלגלים את העלייה במדד על הרוכשים, אך עלייה חדה עלולה להקטין את הביקוש. מעבר לכך ייתכנו קשיים תזרימיים כאשר הוצאות גדלות עלולות להוביל לקשיים תזרימיים, בעיקר אצל חברות קטנות ובינוניות, ולהגדלת הסיכון הפיננסי.