בנק ישראל הותיר היום (ב’) את גובה הריבית במשק ברמה של 4.5%. זאת בהתאם להערכות בשוק, ובזמן שבעולם הבנקים המרכזיים מתקדמים בסבב הורדות הריבית.
"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית", כך לפי פסקאת המפתח בהודעה של בנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים, כי אי הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת מוסיפה להקשות על הפעילות הכלכלית ומעכבת את חזרת המשק לרמת הפעילות שאפיינה אותו טרם המלחמה.
האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 3.5%, מעל הגבול העליון של היעד, והיא צפויה לעלות בחודשים הקרובים. הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים לשנה ואילך מצויות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון.
מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק. השקל יוסף בשיעור של 0.9% ו-6.4% מול הדולר והאירו בהתאמה. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-3.7%.
המשק צמח ב-3.8% ברבעון השלישי במונחים שנתיים, אך הפער השלילי ביחס לקו המגמה נש מר, במידה רבה בשל מגבלות היצע. האינדיקטורים השוטפים לפעילות מצביעים על תמונה מעורבת לגבי הפעילות ברבעון הרביעי, עם נטייה קלה להיחלשות. שוק העבודה עודנו הדוק יחסית על אף התמתנות מסויימת בחודשים האחרונים.
בשוק הדיור קצב עליית מחירי הדירות התמתן, עם זאת, המגבלות על פעילות ענף הבנייה עודן משמעותיות.
עוד מציינים בבנק ישראל את פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS, שירדה באופן משמעותי בתקופה הנסקרת אם כי רמתה עדיין גבוהה מאוד ביחס לתקופה טרם המלחמה.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות: "בסיפא של ההודעה (ההכוונה) לא חל שינוי. על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקד בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. להערכתנו, מדיניות הריבית תושפע בראש ובראשונה מהמדיניות הפיסקאלית ומרמת אי הוודאות. אלו, בתורן, תושפענה רבות מהסביבה המדינית-ביטחונית וכן משאלת המשך החקיקה המשפטית.
"בחינת נוסח הודעת הריבית לעומת הנוסח שליווה את ההודעה הקודמת מיום 9 באוקטובר 2024 מעלה, על פניו, תמונה מרוככת משהו. אמנם, לגבי האינפלציה, בנק ישראל צופה כי תמשיך לעלות בחודשים הקרובים והדבר מתווסף להיותה רוחבית, כפי שצוין בהודעה הקודמת. עם זאת, צריך לקחת בחשבון את העלאת מס הערך המוסף בתחילת השנה הבאה. אולם, אי הוודאות הגיאופוליטית, שקודמה לראש רשימת הגורמים להחלטה, שמה הפעם דגש על הקושי הכלכלי שהיא גורמת.
"זאת ועוד, בהודעה הקודמת נכתב כי פרמיית הסיכון של המשק עלתה, בעטיה, ואילו הפעם נכתב כי היא ירדה, ואף באופן משמעותי. נכון, בנק ישראל מסייג ואומר כי היא עודנה גבוהה מרמתה טרם המלחמה, אך לא ניתן לצפות אחרת נוכח המשך המלחמה. בנוסף, לגבי צמיחת התוצר, אף היא הייתה גבוהה, יחסית, ברבע השלישי (גידול של 3.8% בשיעור שנתי), מדגיש בנק ישראל כי צד ההיצע עדיין מגביל אותה. בתוך כך, האינדיקטורים הכלכליים, שבפעם הקודמת אותתו על התחזקות מסוימת של הפעילות, מראים הפעם תמונה מעורבת עם נטייה להיחלשות.
"כמו כן, השקל התחזק משמעותית מול הדולר והאירו מאז החלטת הריבית הקודמת, בעוד לפני ההחלטה אז הוא נחלש – התפתחות שעשויה למתן את לחצי המחירים במבט להמשך. לבסוף, לגבי מחירי הדיור, נאמר כי עלייתם התמתנה, בניגוד לעלייה המהירה ששררה לפני הודעת הריבית הקודמת. הודעת הריבית הבאה מתוכננת ל 6 בינואר 2025. במועד זה תפורסם תחזית כלכלית חדשה. לפני כן, יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר. אין שינוי בהערכתנו כי הריבית תתחיל לרדת, ככל הנראה, רק במחצית השנייה של 2025", כתב מנחם.