ההסלמה הביטחונית בימים האחרונים באה לידי ביטוח כעת בשוק המט"ח עם פתיחת שבוע המסחר היציג, והדולר מזנק בהתאם להתפתחויות.
הדולר קופץ ב-1.7% ונסחר ברמה של 3.786 שקלים. לעומת השער הרציף מדובר בירידה שכן במהלך סוף השבוע הדולר עלה מעל 3.8 שקלים, אלא שהפעילות בעת הזו היתה דלילה בגלל שהבנקים לא עבדו בחג.
שוק המט"ח משמש כברומטר למצב הביטחוני, כאשר במהלך החג ובסוף השבוע המסחר היה דליל, אלא שכעת הבנקים נכנסו לתמונה.
בשוק ממתינים להודעת הריבית של בנק ישראל ביום רביעי, כאשר לפי נתוני המ אקרו, לולא המלחמה, אפשר היה לדבר על העלאת ריבית בזמן שבעולם כבר החלו במסע ההורדות - לכתבה המלאה.
בשבוע החולף ראינו החרפה של המצב הביטחוני, שכללה מטח של טילים מאיראן, לחימה של כוחות קרקע בדרום לבנון ופיגוע קשה ביפו. השווקים הגיבו להתפתחויות, כאשר מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק מ-72 דולר בתחילת החודש ל-78 דולר, השקל השלים פיחות של 2.4% מתחילת החודש, ופרמיית סיכון המדינה בשווקים עלתה לכ-180 נקודות בסיס. "כרגע לא מתנהל משא ומתן מול החמאס, וקיימת אי-וודאות גבוהה לגבי מועד סיום המלחמה. השווקים הפיננסיים וחברות דירוג האשראי משקללים את אי-הוודאות הזו בתמחור החוב של מדינת ישראל ודירוג האשראי שלה", כתבו כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית.
בתוך כך, חברת דירוג האשראי S&P הפחיתה אף היא את דירוג החוב של מדינת ישראל, אך בשונה ממודי’ס הם הסתפקו בהפחתה של נוטץ’ אחד בלבד לרמה של A עם אופק שלילי. "הדירוג של S&P עדיין גבוה מזה של מודי’ס בשני נוטצ’ים. הפחתת הדירוג באה על רקע הערכה שהלחימה בעזה ובצפון עשויים להימשך אל תוך 2025, ובהתאם הנזקים הכלכליים. להערכתם, הצמיחה השנה תהיה אפסית וגם בשנה הבאה תהיה נמוכה ותעמוד על 2.2% בלבד. הגירעון התקציבי יגיע השנה ל- 9% מהתמ"ג ויוותר גבוה ברמה של 6% גם בשנה הבאה. הדוח של S&P פחות חמור וביקורתי מזה של מוד’יס, והוא גם מציין נקודות חוזקה שממשיכות לתמוך בכלכלה", כתבו בהפועלים.
"גיוסי החוב של מדינת ישראל נראים יקרים"
"השאלה שמטרידה כעת את חברות הדירוג, כמו גם את המשקיעים הזרים, היא עד כמה הכלכלה יכולה להכיל קונפליקט ארוך זמן, שכולל הגדלה ארוכת שנים בהוצאות הביטחון, צמיחה נמוכה מהפוטנציאל וגירעונות תקציביים גבוהים. ישראל חוותה מצב דומה בשנות ה-70, אבל אז נקודת הפתיחה של הכלכלה הייתה שונה: לישראל היה גירעון גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ההכנסה לנפש הייתה נמוכה ביחס לעולם וכך גם החסכונות של משקי הבית. במצב היום, היכולת לגייס כספים ולנהל את הגירעון תלויה באמון של המשקיעים המקומיים בכלכלה, וכל עוד זה קיים, האוצר יכול לגשר על התקופה בגיוסים יקרים, אבל כאלו שמאפשרים עדיין לשמור על גירעון סביר.
"גיוסי החוב של מדינת ישראל נראים יקרים, אבל בפרספקטיבה מעט יותר ארוכת טווח הם לא גבוהים במיוחד במונחים ריאליים. התשואות הריאליות ארוכות הטווח גבוהות היום במעט מ-2%, אך כפי שנראה בגרף אלו עדיין לא תשואות גבוהות ביחס לעבר, והן לכשעצמן לא אמורות להכביד מאוד על נטל החוב העתידי.
"הצריכה הפרטית מתמתנת מאוד בחודשים האחרונים – נתוני המגמה מראים על יציבות ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים יוני-אוגוסט. הבלימה בצריכה משקפת כנראה את החששות הביטחוניים של משקי הבית ואלו החמירו בחודשים ספטמבר-אוקטובר. מעבר למצב הביטחוני, האינפלציה הגבוהה השפיעה אף היא – זינוק במחירי הטיסות לדוגמה, הגדיל את ההוצאות של משקי הבית בחודשי הקיץ, ותרם לקיפאון בצריכה הפרטית המקומית.
"הפיחות בשער השקל, עליית מחירי הנפט והפסקת פעילות של חברות תעופה לישראל, כל אלו צפויים להעלות את שיעור האינפלציה בחודשים הקרובים. מדדי המחירים לחודשים אוקטובר-נובמבר יהיו גבוהים מהערכתנו הקודמת, וכך גם האינפלציה בשנה הקרובה. אנו צפויים לעדכן את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה (עומדת עתה על 3.0%) כלפי מעלה. קצב האינפלציה השנתי צפוי להגיע ל-4.5% ואולי אף יותר במהלך הרבעון הראשון של 2025. ברור שבמצב זה הפחתות ריבית לא עומדות על הפרק, והשווקים אפילו מגלמים אפשרות להעלאת ריבית בחודשים הקרובים. אנו מעריכים שהעלאת ריבית פחות סבירה במצב הנוכחי של צמיחה נמוכה, וריבית שהופכת להיות גבוהה ביחס לעולם. אם המצב הביטחוני יגרום לפיחות מואץ בשער החליפין, סביר יותר שנראה התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, כפי שעשה בתחילת המלחמה".