מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שעלה הרבה מעבר לתחזיות (0.9% לעומת 0.5%-0.6% בצפי), מדאיג מכמה סיבות, ולא רק בגלל הנתון שמראש היווה גורם הפתעה, מחירי הטיסות, שהטיסו לבדם את המדד ב-0.4%.
1. האינפלציה: בישראל עולה בעולם יורדת
מדד אוגוסט שפורסם אתמול הצביע כי האינפלציה שוב חורגת מתחום היעד של בנק ישראל, כבר שלושה חודשים ברציפות - ונאמדת ברמה של 3.6% בקצב שנתי. זוהי מגמה הפוכה למה שקורה ביתר המדינות המפותחות, מה שמאפשר להן להוריד ריביות, ומה שנותן להם יתרון על השוק המקומי.
בעולם המערבי סבב הורדות הריבית נמשך, כמו בגוש האירו וההורדה הצפויה בארה"ב השבוע, אז על פניו בנק ישראל יכול לשבת מהצד במקום לעלות ריבית, ולראות את פער הריביות מתרחב (מה שמשול על פניו להעלאת ריבית). אחרת הוא היה צריך להעלות את הריבית.
אם בשוק צפו הורדת ריבית נוספת בישראל במחצית הראשונה של 2025, אז נתוני האינפלציה של אוגוסט מרחיקים מהאופק הורדת ריבית נוספת בישראל. למה נוספת? נזכיר כי בינואר השנה בנק ישראל הפתיע את השווקים כאשר הקדים והוריד ריבית בישראל, ובכך היה למעשה הבנק המרכזי הראשון מהבנקים המרכזיים במערב לשנות מדיניות.
2. הורדה שנולדה בחטא
בזמנו, בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%, ואותת כי הורדות הריבית הבאות יהיו מדודות בהתאם להתפתחות האינפלציה. כתבנו אז שייתכן ובנק ישראל פעל מהר מדי, ועכשיו זה מסתדר עם הלחץ הפוליטי שהופעל ומופעל עד היום ללא הרף מכיוון הפוליטיקאים שאיימו לפגוע בקודש הקודשים של הכלכלה, עצמאות הבנק מרכזי.
גם היום ישנם קולות, ולא מהטריבונה אלא מהשורה הראשונה, להוריד את הריבית, למרות הכל, כמו למשל, כפי שהשמיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, שביקר את בנק ישראל בטענה שיש להוריד ריבית כי הריבית הגבוהה לא מונעת את האינפלציה שמקורה בצד ההיצע. אפשר להסכים עם סמוטריץ’ שמקורה של האינפלציה, כפי שבאה לידי ביטוי היטב במדד אוגוסט, הינה בצד ההיצע, אלא שבחודשים האחרונים זה לא היה כך ומקורה בצד השירותים. בכל אופן, אם בעולם היו ממתינים עם הורדות הריבית, אז בנק ישראל היה צריך עכשיו להעלות את הריבית לאור נתוני האינפלציה הקשים שיצאו אתמול ולך תתמודד עם הלחץ הפוליטי שיניב מהלך כזה.
3. הממשלה מחוללת אינפלציה, קל יותר להפנות אש לנגיד
הטענה נגד הפוליטיקאים לא באה בחלל ריק. הניסיון ללחוץ את הבנק המרכזי כי להקל על הציבור במקום לפעול בחקיקה נגד קונגלומרטים שחוגגים על הצרכן הישראלי, או לפעול להורדת יוקר המחייה המאמיר, בהתאם להבטחת הבחירות, היא זו שמכעיסה.
מדד אוגוסט הושפע לשלילה והפתיע את השוק לאור זינוק של 22% במחירי הטיסות בגלל הבלעדיות בשחקים שזימנה המלחמה לחברות התעופה. אלו, ניצלו את המצב והרגולטור עמד מהצד. אז נכון יגידו שזה בגלל המלחמה, אבל מה לעשות שלמלחמה יש השפעה גם על שוק הנדל"ן, שם היעדר ההיצע העמיק והמחירים המשיכו לעלות, או בחקלאות שם היעדר ידיים עובדות נותן אותותיו על המחירים. ככל שהמלחמה תתארך גורמי הלחץ הללו יימשכו, אז במקום ללחוץ את הבנק המרכזי, אפשר לפעול בחקיקה כמו שפוליטיקאים אמורים לעשות, בין אם להגביל את החזירות של חברות התעופה, או להביא ידיים עובדות לשוק הדיור, או לפחות לא לאיים במכסים על מדינה שאנחנו מייבאים ממנה בזול. אבל כנראה שזה יותר מדי לבקש מהפוליטיקאים וקל יותר לצעוק מהטריבונה, או מהמקפצה.
בונוס: המדיניות הפיסקלית המרחיבה של האוצר נוכח חלוקת הכספים תקשה בתורה על בנק ישראל להוריד ריבית, אז אם משלבים את הגורמים יחד, קשה לראות מתי נראה בישראל הורדת ריבית נוספת.