ההפתעה החיובית מנתוני האינפלציה בישראל היתה יכולה לקדם הורדת ריבית שנייה בישראל לולא המלחמה והשלכותיה, שגוררת עלויות עתק למשק וסופה כלל לא נראה באופק. אם לפני המלחמה חברי הכנסת והשרים נהנו לגרוף הון פוליטי על חשבון בנק ישראל וקראו להוריד את הריבית, הרי שכיום קולם נאלם דום.
ויש לכך הרבה סיבות, ואחת מהן זה גרעון הממשלה הגבוה שחצה את רף ה-7% מהתוצר, ולמעשה כבר חצה את היעד של הממשלה. כאשר יעד הגרעון של הממשלה נחצה הדבר מערער את האמינות שלה. אלא שכיום האמינות של הממשלה בהקשר זה לא נמצאת תחת זכוכית מגדלת בגלל המלחמה.
אז מדוע הגרעון הגבוה יקשה על בנק ישראל להוריד ריבית?
"גירעון גבוה זה אומר שיש הוצאות גבוהות יחסית, מדיניות פיסקלית מרחיבה של פיזור כספים של הממשלה זה גורם אינפלציוני", מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים, אמר בשיחה עם "ספונסר". "סיבה שנייה, בדרך כלל, מדיניות מוניטרית מרחיבה באה לצד מדיניות פיסקלית פחות מרחיבה. נקודה שלישית קשורה לעובדה שפרמיית הסיכון של ישראל נגזרת כרגע מהגרעון, וככל שהגרעון גבוה יותר ולא תהיה שליטה על הגרעון - כך פרמיית הסיכון של ישראל תעלה, מה שבהתאם יגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסים. בהקשר זה, לבנק ישראל מאד חשוב כעת עניין התנודתיות בשווקים הפיננסים. דבר אחרון, הנגיד, בתור היועץ הכלכלי בממשלה, מדגיש עד כמה חשוב לשמור על גרעונות נמוכים, ולהערכתי, אם לא יעשו כך לבנק ישראל יהיה קשה להוריד את הריבית".
נזכיר כי נגיד בנק ישראל, הפרופ’ אמיר ירון, התייחס בעצמו לסוגייה במסגרת הנומרטור שפרסם האוצר ואמר: "הנומרטור מחדד את הצורך בצעדי התאמה משמעותיים בתקציב 2025 על מנת להתכנס ליציבות ביחס החוב לתוצר בשנים הקרובות", אמר ירון, והדגיש כי ההתאמות צריכות להיעשות בצורה מושכלת ומדודה, תוך הימנעות מפגיעה במנועי צמיחה חשובים למשק, כגון השקעה בחינוך איכותי לכלל המגזרים ופיתוח תשתיות איכותיות, בדגש על תחבורה ציבורית. "השקעות אלו הן בעלות פוטנציאל להגדיל את הפריון, להעלות את רמת ההון האנושי במשק ולתרום לצמיחה בת-קיימא בטווח הארוך. יתרה מכך, יש לקחת בחשבון כי הנומרטור אינו כולל חלק מהתקציבים הקואליציוניים, שהפכו לסכומים לא מבוטלים המופנים לנושאים שאינם בהכרח מעודדי צמיחה".
מעבר לכך, ירון התייחס להשלכות המלמה שטרם באה לסיומה, ואמר כי המלחמה עלולה להיות גבוהה יותר מהנחות האוצר, וגם לזו הנובעת מההחלטות שיתקבלו לגבי ההתעצמות ארוכת הטווח של צה"ל. "מאזן סיכונים זה מחדד את הצורך לנקוט באחריות פיסקלית בתקופה הנוכחית", אמר ירון. השאלה אם בממשלה יש מי שמקשיב בעת הזו. רק השבוע נמנעה העברת עודפי תקציב בדקה ה-90, כך שנראה כי נכונות הממשלה לאמץ את ההמלצות של בנק ישראל לא נמצאת בראש סדר העדיפויות.