לאחר שלושה מדדים שהפתיעו כלפי מעלה, מדד מאי הפתיע בחדות כלפי מטה ועלה ב-0.2% ’בלבד’ לעומת תחזיוית השוק לעלייה של 0.6%-0.5%. קצב האינפלציה השנתי נותר יציב בתוך תחום היעד ברמה של 2.8%, והאינפלציה בניכוי אנרגיה, פירות וירקות יורדת מ-2.4% ל-2.2%.
"מחירי הטיסות לא מפסיקים לתעתע, ולהערכתנו, סעיף הטיסות עשוי להמשיך ולהפתיע, ולהוביל לסטיות גדולות בין האינפלציה החזויה לאינפלציה בפועל", כך לפי כלכלני בנק דיסקונט. "הפער, רובו ככולו, מוסבר על-ידי סעיף התחבורה, עם ירידה של כ-15% במחירי הטיסות, לאחר עליות חדות בחודשים הקודמים. כך, באופן מפתיע ביותר, בהשוואה למאי 2023 - יורדים מחירי הטיסות ב-7.5%. כזכור, בהתאם לשיטת המדידה שאומצה על-ידי הלמ"ס, משוקללים גם מחירי טיסות שהוזמנו טרום המלחמה. כפועל יוצא מכך, אנו רואים בחודשים האחרונים תנודות חדות בסעיף זה, והוא, למעשה, הופך לבלתי ניתן לחיזוי. בשוק הנדל"ן, עליית מחירי הדירות לא עוצרת, וכך, תוך חמישה חודשים נרשמה עליה של 4.5% (מזה: 0.9% בחודש האחרון). עליית מחירי הדירות צפויה לחלחל בהמשך למחירי השכירות, שעד כה עולים בקצב מתון יחסית (קצב שנתי של 1.9%)".
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, אומר כי "למרות ההפתעה המשמעותית כלפי מטה, ותודה לטיסות שתיקנו, המגמה המקומית ממשיכה להיות אינפלציונית באופן בולט. גם עם המדד הנמוך של היום, סירוב האינפלציה להמשיך לכיוון מרכז היעד של הבנק המרכזי הוא חריג, ביחס לעולם, בהתחשב בהפתעות הדיפלציוניות שראינו לאחרונה במדדי המחירים ליצרן ולצרכן בארה"ב, או במדד בסין, ומזכיר יותר את נטיית המחירים לעלות בהרבה ממדינות אירופה.
"בדומה לארה"ב, גם אצלנו סעיפי שכר הדירה ממשיכים לעלות, כאשר אצלנו כמובן שהשפעת המלחמה היא מהותית יותר לעניין הזה, גם עקב המחסור בפועלים וגם עקב פינוי הצפון. עליית מחירי הדירות עצמן מחזקת את הנקודה הזו, גם אם אלה לא נמדדות במדד המחירים. מעבר לזה, בראייה מקומית, עליית מחירי הדלקים, אשר תורמים כ-0.06% למחירים במהלך החודש, הייתה צפויה, כמובן. את עליית מחירי החלב, כנ"ל, נעדיף להסביר בתור "הכרה" ליצרנים בעלויות תשומה גבוהות יותר, שהתאספו בחודשים האחרונים. אבל אם נסתכל על כל קטגוריית מחירי המזון המקומית - עלייה של מעל ל-4% כרגע היא גבוהה משמעותית מארה"ב לדוג’, שם אלה מטפסים כבר בקצב של 2.1% בלבד - דומה מאוד ליעד הבנק המרכזי, או ה-Eurozone, בסביבת 2.6%.
"הדינמיקה הזו מצטרפת לסדרות נוספות של מוצרים סחירים בשוק המקומי, אשר מרחיקים את האינפלציה בישראל מהיעד של בנק ישראל. עד לא מזמן, עוד היה אפשר להאשים את הפיחות בשקל בפער הזה. אבל עם פרסום המדדים האחרונים, אנחנו נכנסים עמוק יותר ויותר לטריטוריה שבה השקל דיי קבוע בשנה הקודמת, או לפחות קרוב לכך. ולזה אפשר להוסיף גם יציבות יחסית במחירי הרבה מהסחורות בעולם, ולראייה מגמת התמתנות האינפלציה בכלכלות הגדולות. לחליפין, אם הגורמים האינפלציוניים במוצרים הסחירים הם מבניים יותר, כתוצאה מעליית השכר, העלייה במחירי השילוח הימי או סיבות מבניות אחרות, אז כנראה שיש פה בעיה אינפלציונית מבנית, גם כן.
"בחודשים האחרונים, האינפלציה המאוחרת הזו, יחד עם חששות להתרחבות המלחמה, הביאו לפסימיות בשווקים המקומיים לגבי האפשרות להורדת ריבית של בנק ישראל. בשבועות האחרונים, זה התקבע סביב ציפיות להורדה אחת של בנק ישראל במהלך השנה הקרובה, וגם זה בספק. להערכתנו, המגמה הזו יכלה להימשך זמן רב, אלא שבשבוע האחרון, אותה התמתנות אינפלציונית בארה"ב קיבעה את הודעת הריבית של הפדרל ריזרב הצפויה ספטמבר בתור נקודת המפנה שבה הבנק יצטרך, בסבירות גבוהה, להתחיל להוריד ריביות. להערכתנו, מהלך כאמור יפתח גם לבנק ישראל את הפתח להורדות ריבית מקומיות, גם אם סיכוני המלחמה יימשכו, בשלב הזה".