הרבעון הראשון היה עוד רבעון של תוצאות מצוינות למערכת הבנקאית כשאל מול הציפיות המוקדמות בשוק, הבנקים הציגו הוצאות נמוכות להפסדי אשראי, שהובילו לתשואה מרשימה מאוד להון. אנחנו מתרשמים מהרווחיות של הבנקים עוד יותר נוכח עודפי ההון הגבוהים שמביאים לפגיעה ב-ROE וזאת בגלל היקפי חלוקת דיבידנד מצומצמים בשני הרבעונים הקודמים.
אנחנו סבורים כי הפער בין התוצאות המרשימות לבין התמחורים של הבנקים בשוק מוסבר רק ע"י פרמיית סיכון שאינה מייצגת את פעילות הענף גם בתקופה מאתגרת זו. והצפי לרבעון הבא? עוד רבעון פנטסטי עם תשואה להון דו ספרתית של כ-15%.
התשואה להון הענפית הסתכמה בשיעור של 17.1% (15.1% בנטרול מכירות הנדל"ן בלאומי), לעומת 14.1% ברבעון הקודם ו-15.9% ברבעון המקביל. התוצאות היו גבוהות מהקונצנזוס בשוק בעיקר מכיוון ההוצאות להפסדי אשראי שהיו נמוכות באופן משמעותי מהציפיות המוקדמות כשלפחות אל מול התמונה הגיאופוליטית הנוכחית נראה שהשיא מאחורינו והבנקים סבורים כי יחס הכיסוי וההפרשות שכבר בוצעו מספקים.
כל הבנקים במערכת הציגו תשואה דו ספרתית על ההון כשבנק לאומי והבנק הבינלאומי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 20.2% (16% מנוטרל) ו- 18.7% בהתאמה. גם בנק מזרחי הציג תוצאות מרשימות עם תשואה להון רבעונית של 18.1%. בנק הפועלים ובנק דיסקונט הציגו תשואה להון של 14.6% שנשענה על הוצאה נמוכה להפסדי אשראי בשני הבנקים. לאור הריכוך בטון של הפיקוח על הבנקים ועודפי ההון המשמעותיים שנצברו במערכת, כלל הבנקים העלו את שיעור הדיבידנד לזה שבמדיניות המוצהרת או מעט פחות ממנה כך ששיעור הדיבידנד המשוקלל במערכת עמד על 35% מהרווח הנקי לרבעון הראשון של השנה. בנק לאומי היה היחיד במערכת שהכריז על חלוקת דיבידנד במקביל לרכישה חוזרת של מניות.
נכון להבוקר, מכפיל ההון של הבנקים נסחר סביב X0.94, נמוך ממכפיל ההון עם פרסום הדוחות לרבעון הקודם (שהיה פחות חזק) שעמד על 0.96X. להערכתנו, הפער בין התוצאות המרשימות לבין התמחורים של הבנקים בשוק מוסבר רק ע"י פרמיית סיכון שאינה מייצגת להערכתנו את פעילות הענף גם בתקופה מאתגרת זו.
אנו סבורים שבשנה הקרובה הענף יציג תשואה להון שתעמוד על כ-15%-14% שתשען על סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות ממרבית ההערכות של תחילת השנה. בנוסף, ההוצאות להפסדי אשראי צפויות לעמוד על כ-0.3% מסך האשראי לציבור וככל ויהיה שיפור במצב הגיאופוליטי אף נמוך שיעור נמוך מכך. המרווח המימוני ימשיך להתכווץ אך בקצב איטי בעיקר נוכח התחרות על המשכנתאות ומעבר כספים מעו"ש לפקדונות נושאי ריבית (שבינתיים נבלם). תיק האשראי צפוי לצמוח בשיעור של 6%-5% בשנה כשלהערכתנו לפחות עד להתבהרות הסביבה הגיאופוליטית הבנקים יהיו סלקטיביים יותר במתן האשראי.
נזכיר כי התוצאות החזויות לוקחות בחשבון את שיעור המס הגבוה יותר השנה (38%) ועל אף הפגיעה, מדובר בתשואה מהטובות שיש לשוק המניות הישראלי להציע. הסיבות העיקרית להמשך הצגת תוצאות כל כך מרשימות הן יחסי היעילות המרשימים הירידה בהיקף ההוצאות להפסדי אשראי וחזרה לחלוקת דיבידנדים סדירה.
הנקודות העיקריות מהדוחות
תיק האשראי של הבנקים צמח בשיעור של 1.2% ביחס לרבעון קודם, כשבשני צידי הסקאלה עמדו בנק לאומי והבנק הבינלאומי – לאומי הציג את הצמיחה הגבוהה במערכת עם 2.2% והבינלאומי הציג ירידה של 2.5%. עיקר הצמיחה במערכת הגיעה מהמגזר העסקי (עסקים גדולים) שצמח ב-2.6%. במגזר המשכנתאות נרשמה עלייה של 0.9% כשלאומי ממשיך להציג את הצמיחה הגבוהה ביותר במגזר זה וצמח ב-1.5% אל מול הרבעון הקודם וכ-9% אל מול המקביל. אנו סבורים כי צמיחת האשראי בסקטור עדיין נמוכה מהקצב השנתי אותו אמורים הבנקים להציג, וכי כבר ברבעון השני אנחנו צפויים לראות את תיק האשראי צומח בכ-1.5% וקצב הצמיחה ברמה השנתית יסתכם ל-6%.
הכנסות הריבית נטו התכווצו ב-8% ביחס לרבעון המקביל, ואל מול הרבעון הקודם נרשמה ירידה ענפית של כ-0.5% הנובעות מירידה של 0.25% בריבית במשק, התכווצות של המרווח הפיננסי שמותנה ע"י מדד גבוה יותר ברבעון הראשון אל מול הרבעון הרביעי של 2023.
המרווח הפיננסי ירד ב-11 נ"ב מרמה של 2.56% ל-2.45% ביחס לרבעון הקודם, ירידה שמיוחסת בעיקרה לירידה בריבית ב"י, כשבנק לאומי משך את הנתון הענפי כלפי מטה עם ירידה של 24 נ"ב (מיוחסת לגיוס פיקדונות בשיעור מאוד גבוה). בהקשר זה נציין שבנטרול מדד, הענף הציג ירידה של 24 נ"ב. אנו מצפים להמשך התכווצות קלה של המרווח מנוטרל המדד ברבעון השני וזאת על אף שמגמת המעבר מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית האטה.
ההוצאות להפסדי אשראי היו הסיפור הגדול ברבעון והסתכמו ב-0.12%, ירידה של כ-39 נ"ב מול הרבעון הקודם, בחלק מהבנקים אף נרשמו ריקבריס (החזרי הוצאות) בגין גביית הפרשות עבר. כבר ברבעון הקודם ציינו במרבית הבנקים כי הם מעריכים שככל שעצימות המלחמה תוותר בעינה, והמשק ישוב לפעילות אנו צפויים לראות המשך ירידה בשיעור ההוצאה, אך לא הערכנו זה יקרה כ"כ מהר ובכזו תלילות.
בחלוקה בין הוצאות קולקטיביות לפרטניות, ברבעון הראשון נרשמה הוצאה קולקטיבית גבוהה יותר וזאת כאמור אל מול ריקבריס בצד הפרטני – מזרחי ולאומי שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר להון ברבעון היו גם אלו שהציגו את ההוצאה הגבוהה ביותר להפסדי אשראי שעמדה על 0.21% מסך האשראי לציבור – נתון נמוך מאוד גם בפרספקטיבה היסטורית. באופן כללי ניתן לומר שהבנקים מרגישים בנוח עם היקפי ההפרשות הנוכחיים וסביבת המאקרו המקומית שמראה סימני התאוששות.
יחס ה-NPL מתוך האשראי רשם גם הוא ירידה ברבעון וממחיש את האיתנות של תיקי האשראי של הבנקים על אף הסביבה המאתגרת.
הכנסות המימון שאינן מריבית עלו בכ-121% ביחס לרבעון המקביל. מרבית הבנקים רשמו רווחים משמעותיים בעיקר מפעילות בנגזרים, ובראשם לאומי עם הכנסות שאינן מריבית שעמדו על 734 מיליון ₪.
ההכנסות מעמלות ירדו ב-2.3% ביחס לרבעון המקביל ועלו ב-2.5% ביחס לרבעון הקודם. הירידה נובעת מהקלות שניתנו ללקוחות בעקבות המלחמה כשמקור העליה מול הרבעון הקודם בעיקר מעמלות ניהול חשבון, כרטיסי אשראי ועסקי מימון.
ההוצאות התפעוליות עלו ב-0.1% ביחס לרבעון המקביל וב-2.6% אל מול הרבעון הקודם, מקור העליה הוא בסעיף הוצאות השכר שעלו לאור התוצאות וההפרשה לבונוסים.
ההכנסות ללא חומ"ס עלו ב-0.9% מול רבעון מקביל וב-9.2% מול הרבעון הקודם. מכאן שיחס היעילות חזר לרדת ברבעון והסתכם ל-38.6% אל מול 41.1% ברבעון הקודם. אנו סבורים כי יחס היעילות הנוכחי עדיין נמוך ביחס לצפי קדימה, והוא מוטה כלפי מטה כתוצאה מהכנסה חד פעמית גבוה בבנק לאומי ומהכנסות מימון מאוד גבוהות שנשענות על סביבת ריבית שאינה מייצגת לטווח הארוך. על אף האמור, הבנקים צפויים לשמור על יחסי יעלות מרשימים גם בסביבת ריבית נמוכה יותר וזאת לאור מהלכי ההתייעלות שבוצעו ויבוצעו בהמשך.
שיעור המס במערכת עלה ברבעון בעקבות תוספת המס שהוטלה על הבנקים ועמד ברבעון על כ-37%. שיעור זה (ואף גבוה ממנו) צפוי ללוות את תוצאות הבנקים עד לתום 2025.
על אף האמור, הרווח הנקי של הבנקים רשם שיא חדש ברבעון ועלה בכ- 25.8% מהרבעון המקביל וב-37.5% ביחס לרבעון הקודם עיקר העליה ברווח מיוחסת לקיטון בהוצאות להפסדי אשראי ולהכנסה חד פעמית בלאומי.
לאור ריכוך הטון מצד הפיקוח על הבנקים, היקף הדיבידנדים עלה ברבעון הראשון כשלמעט דיסקונט (30%) כל הבנקים חילקו 40% מהרווח הרבעוני (בלאומי השיעור היה 30% ועוד 10% במסגרת בייבק). מלבד חלוקת הרווח הנאה לבעלי המניות, הקטנת עודפי ההון תסייע לבנקים גם בהצגת תשואה גבוהה להון ברבעון הבא ועדיין ניתן לומר שבמרבית המערכת עודפי ההון הם מאוד גבוהים ביחס להיסטוריה והם ימשיכו להיערם נוכח הרווחיות הגבוהה המאפיינת את הבנקים.
יחס הלימות ההון של הבנקים עלה ביחס לרבעון הקודם לרמה של 11.58%, יחס שמאפשר צמיחה וחלוקת דיבידנדים בשיעורים גבוהים יותר בעתיד. סך עודפי ההון של המערכת הבנקאית מעל הדרישות הרגולטוריות עומד על כ-22.8 מיליארד ₪ (!!!) לפני חלוקת הרווחים הרבעונית.
בשורה התחתונה
הרבעון הראשון של השנה ממחיש את היכולת של הבנקים לייצר תשואה דו ספרתית גבוהה להון לאורך זמן תוך שמירה על איתנות פיננסית ויחסי יעילות מהמרשימים בעולם. אנו סבורים כי ההתאוששות בפעילות במשק תמשיך לתמוך ברמות נמוכות של הוצאות להפסדי אשראי גם בהמשך שנת 2024 כל זאת בהנחה וגזרת הצפון לא תתלקח מעבר למצב הנוכחי.
בדוחות הרבעון השני של השנה, אנחנו צפויים לראות תשואות להון דומות לאלו שראינו ברבעון הראשון שיושפעו מסביבת ריבית של 4.5% ומדדים שהיו גבוהים מהצפי המוקד. אנו סבורים כי המערכת צפויה להציג תשואה להון של כ-15% ברבעון השני ובהתחשב במכפיל ההון הממוצע של הסקטור ובדיבידנד שחזר לסדרו מדובר בתשואה על ההשקעה מהאטרקטיביות שיש לשוק ההון הישראלי להציע.
מבין המניות בסקטור אנחנו מעדיפים את ההשקעה במניות הבנקים הגדולים – לאומי ופועלים בעיקר בגלל האיתנות הפיננסית ומכפיל ההון הנמוך, אך ניתן לומר באופן די מובהק שכל הסקטור זול וגם הבנקים האחרים מצדיקים המלצת תשואת יתר.
**הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI**