אף אחד מהפעילים בשוק לא מצפה שבנק ישראל יוריד את הריבית בהודעה היום (ב’) נוכח ההפתעה השלילית של נתוני האינפלציה ועליית פרמיית הסיכון של המשק. אלא שגם לקראת החודשים הקרובים נראה כי הורדת הריבית מתרחקת.
למעשה, מלבד שוק המט"ח שנרגע לאחרונה נוכח העליות במדדים מעבר לים שמאלצות את המוסדיים למכור את הדולר לאור חשיפתם הגבוהה - בשאר הגזרות התמונה רחוקה מלהיות בסדר.
ציפיות האינפלציה שנה קדימה מצביעות על עלייה בקצב האינפלציה אל מחוץ לתחום יעד האינפלציה (1%-3%), בין היתר, הודות ללחצי שכר נוכח המחסור בעובדים במשק, בעיקר של העדרותם של הפועלים הפלסטינים, לצד גל העלאות המחירים במשק; הצמיחה עודנה מתחת לרמתה ערב המלחמה; העלייה בגרעון ל-7% תגרור העלאות מסים - וכך האופק לא נראה מעודד, לא במישור המוניטרי, עליו אמון בנק ישראל שכלוא בין ממשלה שלא מקשיבה לעצותיו לבין איזון המצב המונטרי נוכח הטלטלה שגררה המלחמה, ולא במישור הפיסקלי, עליו אמון משרד האוצר, שממנו פחתו הציפיות כי יפעל לעצירת העלאות המחירים.
אחת מהנקודות השליליות במיוחד קשורה לתשואה על אגרות החוב של ממשלת ישראל (שקלי ריבית קבועה), המקבילה לאג"ח 10 שנים האמריקאיות, שעלתה מעבר לרמה של 5% - מה שלא נראה מאז 2011.
העלייה בתשואות תייקר את עלות החוב של החברות במשק, מה שיפגע בהוצאות המימון שלהן, תייקר את המשכנתאות, ובגדול את הריביות שנגזרות מכל חוב באשר הוא. פער התשואות ל-10 שנים בין ישראל לארה"ב עלה מ-40 נק’ בסיס לפני שבוע לכ-55 נק’ בסיס אתמול - הרמה הגבוהה מאז אפריל שעבר. עליית התשואות תקשה מאד על בנק ישראל להוריד ריבית כאשר גוברות הערכות בשוק המקומי שכלל לא נראה הורדת ריבית השנה.
מעבר לכך, לעליית התשואות ישנה השפעה שלילית על שוק המניות, שכן התשואה הגבוהה בנכס סולידי זה של אג"ח ממשלתי למעשה מהווה אלנטרניטיבה ראויה להשקעה באקוויטי, ואולי זה מה שמסביר את החולשה שנרשמה השבוע בשוק המקומי.