בנק מזרחי טפחות בסקירת תגובה לפרוטוקול דיוני החלטת הריבית של בנק ישראל לאפריל: הדיווח לציבור על הדיונים המוניטאריים, שנערכו בבנק ישראל לקראת העלאת הריבית האחרונה, מצביע על הקשחת דגשים ונחישות גבוהה של בנק ישראל לנקוט מדיניות מצמצמת יותר.
תחילה, נציין שכל חברי ההנהלה שינו דעתם, כך שבפעם הקודמת המליצו להותיר את הריבית ללא שינוי, ואילו הפעם ביקשו להעלותה.
שנית, בהחלטה האחרונה הוזכר בראש ובראשונה הצורך להשיב את האינפלציה לתחום היעד ולשמור עליה בתוכו, בעוד בפעם הקודמת קדם לכך נושא התמיכה בהתאוששות בפעילות הכלכלית.
הדגש החשוב ביותר הוא הבאת נושא מחירי הנכסים בכלל, והדיור בפרט, לקדמת הבמה. למעשה, בהודעה הקודמת לא הוזכר הנושא כלל ומחיר הדיור אף הוצג באור חיובי: נאמר שהעלייה בו נמוכה, יחסית. הפעם, הופיעו מחירי הדיור בהקשר שלילי, תוך שהריבית הנמוכה מתוארת כגורם לקפיצה בהם והעלאתה תיבחן גם בהתחשב בשינויים שעשויים להתחולל בהם.
בהקשר זה, בנק ישראל הדגיש, בדברי ההסבר, שלא ברור אם ההנפקות האחרונות של אג"ח חברות בדירוג נמוך, או ללא דירוג (שמן הסתם כרוכות גם כן בריבית הנמוכה ומיעוט החלופות), משקפות את הסיכון של החברות במידה הולמת. לדעתנו, שעצם אזכור הנושא מרמזת שדעתו של בנק ישראל אינה נוחה מכך.
דגש חדש נוסף נוגע לקצב האינפלציה הרצוי – גם כאן לחומרה. בנק ישראל מדבר כעת על הגעה לאמצע תחום היעד, שלדעתו תושג בעוד כשנה, בעוד בפעם הקודמת הסתפק בכניסתה לתוך תחום היעד, שתושג ברביע השני של השנה. אנו רואים בכך התייחסות נוקשה יותר לנושא מצד בנק ישראל.
בנק ישראל אף מזכיר לראשונה את נושא העלאות הריבית שהחלו במספר בנקים מרכזיים שאינם במשקים מפותחים. כוונתו, בין השאר, להעלאת הריבית שבוצעה בהודו. בכך הוא מנתק את הקשר שעשה בין הריבית בארץ לריביות בארה"ב וגוש האירו ולוקח בכך סיכון מודע להשלכות של השקל, שאכן התרחשה מאז ההחלטה האחרונה.
בשורה התחתונה, בנק ישראל מוטרד כעת בעיקר ממחירי הנכסים הפיננסיים ומחיר הדיור, ובשל כך הכף הוכרעה לטובת העלאת ריבית, על אף שהוא מציין במפורש כי ההתאוששות הכלכלית עדיין נתונה לגורמי סיכון לא פשוטים. נושא זה נראה לו דחוף דיו כדי לנקוט מדינית שתתמוך בשקל ותאלץ אותו לרכוש מט"ח. את הספיגה יצטרך בנק ישראל לבצע דרך הנפקת מק"מ וכלים נוספים, אך ככל שהריבית תעלה, העלות הכרוכה בכך תגדל.