שוק ההון האמריקאי ישנה את דפוסי התנהגותו במחצית השנייה של השנה ויגיב ביתר שאת לנתוני המאקרו.
שוקי ההון לוקחים כיום יותר ברצינות את האמירה החוזרת של הבנק הפדראלי על כך שהוא נוקט מדיניות "תלויות נתונים" ולכן הריבית תיקבע מדי פגישה בהתאם למידע שיתקבל; זאת, ללא אג’נדה של צורך בריסון, או בהרחבה מוניטארית.
כפועל יוצא אנו עדים לתגובתיות חזקה יותר של השווקים לנתוני המפתח שמשפיעים על החלטות הפד. דוגמא טובה לכך ראינו בחודש האחרון: תחילה, מדד המחירים לצרכן ומדד המחירים של הוצאות משקי הבית לחודש מרץ היו (שוב) גבוהים מהציפיות וגרמו תנועה חדה כלפי מעלה של תשואות הפדיון ולירידה חדה של הסיכוי להורדת ריבית. בתוך כך הדולר התחזק בעולם לרמתו הגבוהה ביותר זה חצי שנה (גם נוכח חולשת היין).
לאחר מספר ימים, פורסמו נתוני שוק העבודה לחודש אפריל, שהיו (לשם שינוי) פושרים יותר. השוק שינה כיוון בחדות: תשואות הפדיון נסוגו והדולר, שעלה קודם לכן מול האירו, פוחת שנית.
התגובתיות לנתוני ארצות הברית חדה לאחרונה יותר מהרגיל גם משום שלגבי אירופה יש דווקא תמימות דעים שהריבית תרד בחודש הבא; זאת משום שהאינפלציה שם כבר נמוכה מספיק כדי לאפשר זאת והבנק המרכזי של אירופה נתן להבין כי הדבר על הפרק.
כך קורה שאם לפני חודש גילם השוק סיכוי של 9% בלבד שהריבית בארה"ב לא תרד עד חודש ספטמבר ותישאר ללא שינוי על רמה של ¼5 עד ½5 אחוזים, הרי לפני שבוע, בעקבות מדדי המחירים וטון ניצי משהו של הודעת הריבית (שנותרה על כנה), עלה הסיכוי לכך ל-54%, ובתגובה לדוח התעסוקה הפושר, שוב פחת הסיכוי לכך שהריבית לא תרד עד אז ל-⅓.
אם לפני שבוע ירדו תשואות הפדיון על הטרז’ריז רק בגלל שיו"ר הפד העריך שהריבית לא תעלה (זה "הפסיק" לשוק), בהמשך הן ירדו בגלל דוח התעסוקה כאמור.
אצלנו, אגב, ריבית בנק ישראל די לוקחת בחשבון את התנהלות ריבית הפד וגם תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות מושפעות לא מעט מתשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב. אני סבור כי במחצית השנייה של השנה צפוי שוק ההון האמריקאי להתנהג אחרת מפי שהיה בשנתיים – שלוש האחרונות. קודם לכן, פעל השוק תחת הנחה, שהתאמתה, כי נוכח האינפלציה הגבוהה, לפניו שורה של העלאות ריבית. זה סיפק לו כללי משחק וסביבת עבודה ברורה, יחסית. בהמשך, עבר השוק להניח כי הריבית תרד, נוכח ירידת האינפלציה, התקרבותה לרמת היעד של 2 אחוזים ובלימת העלאות הריבית. הדברים הגיעו לידי כך שבתחילת השנה דובר על 6-5 הורדות במהלך השנה, על אף שהפד לא רמז לכך בכל צורה. הנחה זו התבדתה.
כעת, עובר השוק, כאמור, לפעול תחת הנחה שלפד אין עוד סדר יום אפריורי. הוא לא יחזור על הטעות של ציפיות יתר ולא ימהר להסיק מסקנות. השוק מפנים כי יותר מתמיד הפד נוקט ויוסיף לנקוט מדיניות תלוית נתונים וכפי שראינו – אלו יכולים להיות סותרים לחלוטין מבחינת השפעתם על כיוון הריבית. זה מבטיח לנו פעילות ותגובות יתר של השוק, בעיקר סביב נתונים מהשטח והן סביב התבטאויות של חברי הפד – שגם הם חלוקים בדעתם לגבי המדיניות הנחוצה להמשך הדרך.
סביר להניח כי ה"רעשים" שילוו את התהליך יורגשו גם בשוקי ההון מחוץ לארה"ב כולל כאן בבית.
**הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי, מזרחי-טפחות**